|
|
Page:183
פניו בתענית " ( סוטה יב ע " א ) , ועל קשר בין השחרת פנים לבין חורבן ירושלים עומד המדרש ( פסיקתא רבתי , כח ) בתארו את תמיהת אומות העולם כש " היו רואין אותם ( = את הגולים ) שהשחירו פניהם כשולי קדירה ( = הם השוליים המפויחים של כלי העומד על האש ) ואומרים ' הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ ' ( לעיל ב , טו ) " . אדם כעץ ועץ כאדם העברים הקדמונים היו קשורים בעבותות אל עולם הטבע והחקלאות , ולא יפלא אפוא כי ספרותם עשירה בדימויים המשווים בין עולם האדם לעולם העץ , ונסתפק בדוגמות ספורות שעניינן ב " עץ " ולא באחד ממיניו . " עץ יבש " נזכר במקרא , פרט לפסוקנו , עוד כמה פעמים . כשמבטיח הנביא ישעיהו לסריסים שגם להם חלק ונחלה בבית ה ' בירושלים , אם ישמרו שבת ויקבלו עליהם את עול הברית , הריהו אומר : " אל יאמר הסריס הן אני עץ יבש " ( נו , ג ) , שהרי אינו עושה פרי , אין לו בנים ובנות ; תמורת זאת : " ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות " ( שם , פסוק ה [ ומפסוק זה , כמובן , נגזר שמו של המוסד " יד ושם " ]) . ואילו הנביא יחזקאל , בתארו את גדולת האלוהים , שם , בין השאר , בפיו את המילים : " השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש " ( יז , כד ) . ומעץ יבש לעץ בכלל : לבני ישראל שלא יחטאו צופה הנביא המנחם אורך ימים מופלג : " כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחיריי " ( ישעיה סה , כב ) , היינו שבשל אריכות ימיהם , כל חפץ אשר יצרו ידיהם יאבד ויבלה בטרם ימותו הם . ועוד : הנביא ירמיהו מבטיח יציבות וביטחון לאיש הבוטח בה ' : " והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו ... והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי " ( יז , ח ) , רוצה לומר כי הדבקות בה' משחררת מכל דאגה הנובעת מנסיבות החיים . ובדברים דומים , אך קצרים יותר , פותח המזמור העומד בראש ספר תהילים כשהוא מבטיח לצדיק : " והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול " ( פסוק ג ) . מאידך גיסא הדימוי לעץ יכול גם לשאת משמעות שלילית , כדברי האלוהים לירמיהו בנבואה על חורבנה הצפוי של ירושלים : " הנני נותן דבריי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם " ( ה , יד ) . ונראה שראוי להזכיר בהקשר זה גם את הניב הידוע " כי האדם עץ השדה " , שלא מעטים טועים בהבנת משמעותו המקורית בהקשרו בדיני מלחמה . מלכתחילה זו שאלה רטורית : האם עץ השדה הוא כאדם ? והתשובה ברורה . בניגוד לאדם היכול לנוס מפני האויב לא יכול העץ לעשות כך , ועל כן אוסרת התורה לעקור עצי פרי בשעת מצור על עיר כלשהי ( כך מצוי הביטוי בדברים כ , יט ) . שירו של המשורר נתן זך , " עץ השדה " , עורך השוואה בין בני אדם לעצים ופותח בקביעה כי האדם אכן הוא כעץ השדה ; שניהם צומחים וגדלים ובבוא זמנם אף נגדעים . " האסיר הגווע " ( , ( 1965 פסל מעשה ידי האומנית הצרפתייה וניצולת השואה פרנסואז סלמון ( ילידת . ( 1917 היצירה נעשתה לציון עשרים שנה לשחרור מן המחנות והיא ניצבת באתר מחנה העבודה נוייאנגמה שליד המבורג שבגרמניה .
|
|