sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:112

פרק ב פסוק יט קוּמי רני בלילה ( בליל ) לראשׁ אַשמ ֻרוֹת שפכי כמים לבך נכח פני א ֲדני ש ׂאי אליו כפיך על נפשׁ עוֹלליך העטוּפים ברעב בראשׁ כל חוּצוֹת : בפסוק הקודם הפציר המקונן בירושלים להרבות בבכי , לקונן , באזני ה ' , ומחציתו הראשונה של פסוקנו ממשיכה באותה רוח . כבר לעיל ציין המקונן כי עליה לבכות " יומם ולילה " , וכאן הוא מרחיב בעניין הבכי בלילה : " קומי רוני בלילה " , היינו השמיעי קול רינה , ורינה הריהי תפילה , כגון העולה מן התקבולת : " הקשיבה רינתי / האזינה תפילתי " ( תהילים יז , א ) , אך גם קול צעקה , קינה , על אסון , כפי שמתוארת הדרך שבה עבר המידע על מותו של המלך אחאב בקרב לוחמיו : " ויעבור הרינה במחנה " ( מלכים - א כב , לו ) . ירושלים לא תנוח בלילה , מפני שתקום לבכות - להתפלל " לראש אשמורות " . הלילה מחולק לשלוש אשמורות , כלומר משמרות של שומרים . השנייה שבהם מכונה " התיכונה " ( שופטים ז , יט ) ואילו האחרונה היא " אשמורת הבוקר " ( שמות יד , כד ) . בפסוקנו קורא המקונן לירושלים לקונן - להתפלל " בראש אשמורות " , בראש כל אחת ואחת מן האשמורות , לאורך כל הלילה , היינו ללא הרף . בשורה השנייה נמשכת הפנייה אל ירושלים להתפלל ולקונן : " שפכי כמים לבך " , והשוו : " הורידי כנחל דמעה " שבפסוק הקודם . לנרדפות שבין " מים " ו " נחל " ראו משלי יח , ד : " מים עמוקים דברי פי איש / נחל נובע מקור חכמה " . לשפיכת הלב השוו שפיכת הנפש שבדברי חנה : " ואשפוך את נפשי לפני ה '" ( שמואל - א א , טו [ וראו עוד פסוק יג לעיל ]) . כיוון שהלב הוא משכן הרגשות , הרי שביטוין המפורש כמוהו כשפיכתן ממנו . המקונן ממשיך ואומר שאל לה לירושלים להניח לה ' להתחמק מפניה ; כשם שהוא שומע אותה , הוא חייב גם לראותה , ומכאן הציפייה שתתפלל " נוכח פני אדוני " , וראו : " אתה ידעת מוצא שפתיי נוכח פניך היה " ( ירמיה יז , טז ) . אל מילות התחינה נלווית גם תנועה האופיינית לתפילה , " שאי אליו כפייך " , בין בשמחה , כגון תהילים סג , ה : " כן אברכך בחיי בשמך אשא כפיי " , ובין בקינה , להלן ג , מא : " נישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמים" ( והשוו עוד לעיל א , יז ) . עתה נודע סוף סוף לקורא מה צריך להיות תוכן קינתה של ירושלים : עליה להתפלל ולקונן " על נפש עוללייך " , על נפשם - חייהם של העוללים ועל רעבונם שלא בא על סיפוקו , שהרי " נפש " הוא גם כינוי לתיאבון - רעבון , וראו לדוגמא : " צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר " ( משלי יג , כה [ והשוו לעיל א , יט ]) . על העוללים המתעלפים מרעב קונן המקונן בפסוקים יא - יב לעיל , ויש להשוות את דבריו בפסוקנו , " העטופים ברעב " , אל האמור בפסוק יא : " בעטף עולל ויונק ברחובות קריה " . בפסוק יא מתוארים

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help