sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:48

פרק א פסוק י ידוֹ פרשׂ צר על כל מחמדיה כי רא ֲתה גוֹים באוּ מקדשהּ א ֲשר צויתה לא יבאוּ בקהל לך : המקונן מחזק את דבריה של ירושלים : היא דיברה ( בפסוק הקודם ) בהשפלתה מיד האויב , והוא מבאר זאת על מעשהו של האויב אשר פרש ידו , היינו שלח אותה קדימה ( אך לא לטובה , כדרך של היענות לצרכי הזולת [ כפי שהוא בישעיה סה , ב ]) , וזאת כדי להשתלט " על כל מחמדיה " . נראה שכוונתו למקדש ולכליו - אוצרותיו שאותם שיברו הכשדים ולקחו לבבל ( כמתואר במקרא בכמה מקומות , כגון מלכים - ב כה , יג - יז או דניאל א , ב ) . לשימוש בתיבת " מחמדיה " בהקשר דומה ראו את דברי הנביא ישעיהו : " בית קודשנו ותפארתנו ... היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחורבה " ( סד , י ) . בקינה שומרית על העיר אור נאמר : " בכל אוצרותיה אשר נאגרו בארץ נשלחה יד טמאה " , והדמיון מעניין . ירושלים המתחננת ביקשה " ראה ה '" ( פסוק ט ) , והמקונן חוזר על מוטיב הראייה , אך הפעם הוא מעיד על המראה הקשה שראתה העיר : בואם של הגויים אל המקדש כדי לחללו . השוו אל פתיחת הקינה שבתהילים : " אלוהים באו גויים בנחלתך טימאו את היכל קודשך " ( עט , א ) . אלו שנהגו לבוא אל המקדש , " באי מועד " ( ראו פסוק ד ) , לא יבואו אליו עוד , אך הגויים באו לתוכו ואף החריבוהו ! אפשר לראות בדברי המקונן גם טענה סמויה כלפי האלוהים , וזאת באומרו : אתה הוא ש " צוויתה לא יבואו בקהל לך " - והוא רמז ברור לצו האלוהים שבתורה : " לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה ' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה ' עד עולם " ( דברים כג , ד ) - והנה עתה הנחת לגויים לעבור על צו זה . בדברי המקונן ניכרת הרחבה כפולה של הצו המקראי : לדידו , האיסור חל על כל הגויים ( ולא רק על עמון ומואב ) , והוא חל גם על כניסה אל המקדש ( ולא רק על הצטרפות לעם ישראל ) . הרחבה שכזו ראו גם בדברי יחזקאל : " ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדוני ה ' רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל . בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי " ( מד , ו - ז ) . עמון , מואב וגם טיטוס במהלך ההיסטוריה נכנסו פעמיים גויים אל המקדש להחריבו : הבבלים בבית ראשון והרומאים בבית שני . מתברר שבספרות האגדה ישנו ניסיון להרחיב ולדייק יותר בזיהוי האויבים , באשר לשני החורבנות גם יחד . התלמוד הבבלי ( יבמות טז ע " ב ) מסביר בשם ר ' יונתן למה הכוונה במילים " ידו פרש צר על כל מחמדיה " , והריהו קובע כי " זה עמון ומואב " , והוא הולך ומסביר : " בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל , הכל נפנו על כסף וזהב , והם נפנו על ספר תורה , אמרו : זה שכתוב בו ' לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה '' - ישרף באש " . טינתם של עמון ומואב על האיסור להצטרף לעם ישראל הביאה אותם לפגוע בראש ובראשונה בתורה שבמקדש , בעוד ששאר האויבים עטו על השלל . מסתבר שהמדרש חש בקשר שבין הפסוק במגילת איכה לבין הצו שבתורה . ואילו לגבי חורבן הבית השני נמצא בספרות האגדה תיאורים מלאי פרטים על מעשהו של המצביא הרומאי טיטוס ( מי שנעשה מאוחר יותר לקיסר האימפריה הרומית ) . תוך עיסוק

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help