sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:39

צורת הרבים והכפילות לכאורה של " צריה " ו " אויביה " על שני החורבנות ועל שתי דמויות שפגעו קשות בישראל בכל אחד מן החורבנות : מלך בבל ושר הטבחים שלו מכאן , ושני המצביאים הרומאים , אב ובן , שפתחו במלחמת החורבן והביאו לשריפת המקדש מכאן . ראיית מגילת חורבן הבית הראשון כעוסקת גם בחורבן הבית השני היא תפיסה החוזרת ונשנית לאורך מדרשים רבים . ללכת שבי רק בפסוקנו מופיע במקרא הצירוף " הל " ך שבי " ( והרגיל הוא " הל " ך בשבי " , כמו שהוא להלן בפסוק יח או בדברים כח , מא ) , ומשמעותו ברורה . עם זאת , הצירוף קנה לו שביתה בעברית החדשה , במובן מטאפורי , במשמעות שונה לחלוטין : הימשכות אחר אדם או רעיון , כגון מה שמספר הסופר עמוס עוז על דודו , פרופ ' יוסף קלוזנר , ש " לבו הלך שבי אחר ההיסטוריה של המזרח" ( סיפור על אהבה וחושך , הוצאת כתר , 2002 עמוד . ( 76 אהוד מנור , בשירו " ללכת שבי אחרייך " , הלך שבי אחר קסמה של ארצנו , ואמר אליה בין השאר : " ללכת שבי אחרייך / לנשום את השמש הצורב / לחלום אותך מול שמייך / לכאוב אותך ושוב להתאהב " . רבים הלכו שבי אחר שיר זה שהולחן בידי נורית הירש . על חביבותם של עוללים על הפסוק " עולליה הלכו שבי לפני צר " אומר ר ' יהודה בר ' סימון במדרש איכה רבה : " בוא וראה כמה חביבין התינוקות לפני הקדוש ברוך הוא . שגלו עשרה שבטים ולא גלתה שכינה , גלו יהודה ובנימין ולא גלתה שכינה , גלו סנהדרין ולא גלתה שכינה , גלו משמרות ולא גלתה שכינה , וכיוון שגלו התינוקות גלתה שכינה , דכתיב ' עולליה הלכו שבי לפני צר ' וכתיב בתריה ( = אחריו , בפסוק הבא ) ' ויצא מבת ציון כל הדרה '" ( וראו בפסוק הבא את הבנת " הדרה " ככינוי לקב " ה ) . מתברר כי השכינה , לפי מסורת זו , לא גלתה עם גולי מלכות ישראל , הם עשרת השבטים , או יהודה , ואף לא עם יציאתם של ראשי העם ( הסנהדרין ) והכהנים ( ראו מיד להלן ) לגלות , אך משגלו העוללים - ראתה השכינה , אותה מהות נשית שמיימית , צורך להתלוות אליהם , ללמדך עד כמה חביבים התינוקות . תיבת " משמרות " מכוונת אל חלוקתם של הכהנים לעשרים וארבע קבוצות ( המכונות " משמרות " ) אשר כל אחת מהן שירתה בבית המקדש בתקופת הבית השני שבועיים בשנה . בקינה שראשיתה במילים " איכה ישבה חבצלת השרון " מזכיר המחבר , ר ' אלעזר הקליר , בסוף כל בית ובית את שמה של אחת מן המשמרות , כגון : " כל עמה קוננו קינה / כי הכעיסו לאל קנא / בגוי נבל אותם קינא / ונדדה מקינה משמרת קנה " ( שישבה בכפר כנא שבגליל ) . " גירוש היהודים מירושלים תחת שלטון נבוכדנאצר " , מתוך הכרוניקה של נירנברג ( , ( 1493 המתארת אירועי מפתח בתולדות עם ישראל מבריאת העולם ואילך .

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help