sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:163

פסוק יד ( ובפירוש שם ) , אך מילת " מנגינה " היא יחידאית . אפשר שיש לגרוס " נגינתם " , ולראות את הצורה " מנגינתם " כמושפעת מפסוק בקינה החמישית , " זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם " ( פסוק יד ) , כאשר קורא - סופר כלשהו ראה במ " ם לא מילית יחס אלא יסוד אורגני של המילה . ש - ש בראשונה לא היה הבדל של ממש בין הגיית העיצורים ש ו - ש ( וכך גם בפיניקית , במואבית ובארמית הקדומה ) ומשום כך נרשמו השניים באמצעות אותה אות . עם היווצרות הבדל פונטי מהותי בין השניים נמצא הפתרון לרישום שונה באמצעות הנקודה העילית - ימנית ל - ש ושמאלית ל - ש . עדות להעדר הבדל של ממש בלשון הקדומה מצויה באקרוסטיכון שבפרקנו : משלושת פסוקי ש ( סא - סג ) , הראשון והשלישי פותחים ב - ש ואילו השני ב - ש . כך גם במזמור קיט : משמונת הפסוקים הפותחים באות שי " ן ( פסוקים קסא - קסח ) מופיעה ש בראש חמישה ואילו ש באה בראש שלושה . משחקי מילים רבים בין ש - ש מצטרפים לעדות בדבר הקירבה בין שני העיצורים , כגון : " שבע שני השבע " ( בראשית מא , לד ) , ובסיפור על ראשיתו של איוב נדרש הכינוי שטן מן השורש שו " ט : " ויען השטן את ה ' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה " ( א , ז ) . " לב קמי" בנבואת חורבן על בבל אומר הנביא ירמיהו ( נא , א ) : " כה אמר ה' הנני מעיר על בבל ואל יושבי לב קמי רוח משחית " . את הצירוף " לב קמי " ניתן לפרש כ " לב אויביי " כפי שעושה למשל ר ' דוד קמחי ( הרד " ק ) , אך אף הוא מכיר את המסורת הקדומה לפיה " לב קמי " - בחילופי אתב " ש ( צופן שבו אל " ף מומר בת " ו ובי " ת בשי "ן וכן הלאה ) - הוא " כשדים " , היינו בבלים , אולי ניסיון להעלים את הדברים מעיני מחפשי רעתו של הנביא או של עם ישראל . ( ובדומה נמצא בדברי ירמיהו כה , כו את השם " ששך " שבאתב "ש הריהו " בבל " . ) " נגינות שותי שכר" דברי משורר תהילים , " ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" ( סט , יג ) , משמשים במדרש איכה רבה ( פתיחתא יז ) בסיס להשוואה בין עם ישראל לבין אומות העולם , בין שיכורים מיין לבין שיכורים מצער : ' " יושבי שער ' - אלו אומות העולם , שהן יושבין בבתי תאטריות ובבתי קרקסיאות , ' ונגינות שותי שכר ' - מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין - הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי " . בעקבות דברים אלו בא במדרש תיאור של קהל גרגרן היושב במוסדות התרבות העיקריים של העולם היווני - רומי כשלנגד עיניו מועלית הצגה שעיקרה לעג ליהודים . וממשיך המדרש ומתאר ( המקור ארמי ) כמה קטעים מאותה הצגה , כגון קטע שבו שואלת מקהלה אחת את חברתה מה הוא אורך החיים שהיא , המקהלה האחרת , מבקשת לה , והתשובה : " כמו חלוק השבת של היהודי " . מתברר שבשל עונים הרב של היהודים , במקביל לרצונם ליחד את יום השבת בבגדים השונים מאלו של בגדי החול , היו להם גם בגדים מהוהים וישנים ששמרו אותם לכבוד יום השבת , ובגד כזה עבר מדור לדור עד שנעשה בעיני הנוכרי לדימוי לדבר שחייו ארוכים במיוחד . דברים אלה מבטאים אי הבנה בדבר חשיבות יום השבת בעיני היהודי ולעג לעוניו . ( לקטע אחר ממחזה זה ראו לעיל , עמוד . 151 ) וסוף הדברים : ' " ישיחו בי יושבי שער ' - אלו ישראל , שהן יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , ' ונגינות שותי שכר ' - מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין ( במובן המטאפורי : הלומי צער ) בסעודת תשעה באב - יושבין וקוראין קינין ונהי ואיכה " . שריפת דגל מדינת ישראל במסגרת הפגנה נגד המדינה ( טורקיה , . ( 2009 שריפת הדגל היא ביטוי לשנאת ישראל ולביזוי המדינה . הצלם : מוראד סזר .

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help