|
|
Page:227
ויגאל אותו בזכותם . זכות אבות הוא נושא שכיח במחשבת חז "ל והיהדות לדורותיה . עם זאת פסוקנו - וכמוהו פסוקי מקרא רבים עד מאוד - מכוון בתיבת " אבותינו " אל דורות קודמים , מבלי לדייק בזיהוים ( אך מדרש לקח טוב לפסוקנו יודע לזהות את האבות האמורים בו בדור המדבר דווקא [ שכן חטא המרגלים מתקשר לתשעה באב , כאמור בתענית ד , ו ]) . לא פעם בא הדבר בהקשר להכאה על חטא , כגון בדברי המלך יאשיהו בשליחות שהוא שולח לחולדה הנביאה . לאחר שנתגלה ספר התורה במקדש נתברר למלך כי לא נהגו על פי הכתוב בו : " כי גדולה חמת ה ' אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה " ( מלכים - ב כב , יג ) . אך לא פעם משולב עניין חטא האבות בחטאם של הדוברים . כך למשל בדברי ירמיהו : " כי לה ' אלוהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה " ( ירמיה ג , כה ) . בקינה הנדונה כאן באה ההכאה על חטא המקוננים רק בפסוק טז : " אוי לנו כי חטאנו " ( וראו שם ) . תיבת " אבות " היא גם שמה של מסכת במשנה העוסקת בעיקר בהתנהגות הראויה , וחלוקים הפרשנים בשאלת משמעות השם הזה . יש אומרים כי היא קרויה כך משום שהיא מכנסת את תורתם של " אבות העולם " ( שהוא כינוי להלל ושמאי [ עדויות א , ד ] או לחכמים אחרים כגון ר ' עקיבא ור ' ישמעאל [ ירושלמי , ראש השנה א , א ]) ויש אומרים משום שהיא מעמידה עקרונות ובסיסים לחיים ראויים . למשמעות אחרונה זו של " אבות " השוו " אבות מלאכה " , שהוא כינוי לשלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת , שמכל אחת ואחת מסתעפות מלאכות נוספות , וכן " אבות הטומאה " ( ירושלמי , שבת ז , ב ) שהם הגורמים המרכזיים לטומאה כגון השרץ ( כאשר " אבי אבות הטומאה " , הגורם המצוי מעליהם מצד חומרתו , הוא גופת המת ) , וכן בימינו " אבות המזון " . סבל ועבודה משמעותו היסודית של השורש סב " ל הוא נש " א , כמלאכת הסבל ( דברי הימים - ב ב , א ) , כגון בדברי פרעה " לכו לסבלותיכם" ( שמות ה , ד ) , היינו לכו והמשיכו לשאת את העול כמלאכת הסבל . ממשמעות זו התפתחה המשמעות של יסורים הכרוכים בעבודה קשה : " למען ענותו בסבלותם " ( שם א , יא ) , ומכאן לייסורים בכלל , כפי שהוא בפסוקנו , שהוא דוגמא למעבר ממשמעות אחת לאחרת , מנשיאה פיסית לייסורי העונש . וכך , סב " ל במשמעות של יסורים מצוי בספרות חז " ל , כגון : " אלו הייסורין שסבלתי בגלות למען קדושת שמך " ( מדרש תהילים כג , ז ) . אך גם שורשים אחרים מבטאים קשר בין עבודה לייסורים , כגון השורש עב " ד . יש והוא נושא משמעות חיובית , וראו : " עובד אדמתו ישבע לחם " ( משלי יב , יא ) , אך יש והוא כרוך בסבל , כגון " ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו " ( שמות ב , כג ) , וראו לעיל א , ג ( " גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה " ) . הוא הדין בשורש עמ " ל , שלעיתים עניינו חיובי , כגון " אם ה ' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו " ( תהילים קכז , א ) אך לעיתים הוא מתקשר לעבודה קשה ומייסרת דווקא , כגון : " וישמע ה ' את קולנו וירא את עונינו ואת עמלנו ואת לחצנו " ( דברים כו , ז ) . " ועקידת יצחק היום לזרעו ברחמים תזכור " ( . ( 1913 ליטוגרפיה צבעונית מעשה ידי האומן הירושלמי וסופר הסת " ם משה בן יצחק מזרחי ( נפטר בשנת . ( 1940
|
|