sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:225

" לחם " בפסוק זה , כפי שהוא גם במקומות אחרים במגילה ( א , יא ; ד , ד [ ראו בפירוש שם ] ולהלן פסוק ט ) , הוא כינוי למזון בכלל . הצירוף " לשבוע לחם " בהקשרנו , אגב איזכור מצרים , יש בו כמדומה מימד אירוני . בעבר הרחוק התלוננו יוצאי מצרים : " מי יתן מותנו ביד ה ' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשובע " ( שמות טז , ג ) , והרי גם אז , בתקופת שעבוד מצרים , לא באמת זכו בני ישראל באכילת לחם - מזון לשובע , וכך יהיה גורלם גם כעת . לצירוף " שב " ע לחם " ראו גם משלי יב , יא ( " עובד אדמתו ישבע לחם " ) וכמוהו עוד . מצוקת הרעב תשוב ותעלה בפסוקים ט - י . מה לאשור ולמגילת איכה ? מדרש איכה רבה חש , ככל הנראה , כי פנייה לאשור בשעת המצור הבבלי על ירושלים היא חסרת משמעות מבחינה היסטורית , ולפיכך הוא מבאר את הפסוק כעוסק באירועים שאירעו שנים לפני חורבן ממלכת יהודה , בתקופתה של מלכות הצפון , מלכותם של עשרת השבטים : ' " מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם ' - מה היו עשרת השבטים עושין ? היו משלחין שמן למצרים ומביאין תבואה ומשלחין לאשור , שאם יבואו שונאים יהיו ( = האשורים , אסירי התודה ) כדי לסייען , הדא הוא דכתיב ( = זה הוא שכתוב ) ' וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל ' ( הושע יב , ב ) " . ואכן , הפסוק בספר הושע מדבר על אפרים , הגדול שבשבטי הצפון , ומגילת איכה לפי מדרש זה נעשית גם כלי קיבול לקורות מלכות ישראל . אשור ואינו אשור בראש פסוקנו מצויה המילה " יד " ובפסוקי מקרא רבים " יד" ו " רגל " מופיעות בתקבולת , כגון בקינת דוד על אבנר בן נר : " ידיך לא אסורות / ורגליך לא לנחושתיים הוגשו " ( שמואל - ב ג , לד ) . והנה , מילה נרדפת ל " רגל " היא " אשור " , ראו : " ואני כמעט נטיו רגליי / כאיין שופכו אשוריי " ( תהילים עג , ב ) . הפועל אש "ר משמעותו לעיתים הל " ך , כגון : " באורח רשעים אל תבוא ואל תאשר בדרך רעים " ( משלי ד , יד ) , או " לכו לחמו בלחמי ... ואישרו בדרך בינה " ( שם ט , ה - ו ) . בפסוקנו אפשר אפוא ששם הממלכה אשור רומז גם אל הרגל , אל הליכה בחיפוש אחר מזון למחיה . " מצרים נתנו יד" בכ " ז באדר תשל " ט ( 26 . 3 . 1979 ) נחתם על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים . נכחו בו נשיא ארצות הברית , ג ' ימי קרטר , נשיא מצרים , אנואר סאדאת , וראש ממשלת ישראל , מנחם בגין . הסכם היסטורי זה הביא לסיום של כמעט שלושים שנים של עוינות ומלחמות בין שתי המדינות , ובכך התממשה קריאתם המשותפת של ראש ממשלת ישראל ונשיא מצרים : " לא עוד מלחמות , לא עוד שפיכות דמים , לא עוד דמעות " . תקיעת כפם של שני המנהיגים אף היא בבחינת נתינת יד , אך הפעם לשלום . מפה עתיקה של תפוצת בני נוח על פי בראשית פרק י ( פריס , ( 1629 ובה נזכרים בין השאר מצרים ואשור . האמן : Le . ( 1674 – 1588 ) Jay Guy Michel

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help