sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:25

יח . מגילת איכה בהוויה הישראלית על אף הזמן הרב שחלף בין האירועים שמגילת איכה מדברת בהם לבין ימינו שלנו , במדינת ישראל , מתברר כי המגילה ממשיכה לתת את אותותיה בתרבותנו , וזאת בביטויים מגוונים . מבחינות רבות פרצה המגילה אל מעבר לחוויה הדתית , השילה לעיתים מעליה תפיסות אמוניות כגון צידוק הדין והאל , וחדרה אל עולמות נוספים , שלא האל והדת עומדים במרכזם . אחת הסיבות לכך שהמגילה עדיין חיה בקרבנו הוא הרצף הקיים , לצערנו , של אסונות ומאורעות קשים שחווה עם ישראל לדורותיו ולמקומותיו במהלך הדורות כולם . על כן נמצא אותה מצוטטת או נרמזת באנדרטאות זיכרון ומודעות אבל , נאומים וכרוזים בעיתות צרה , קינות חדשות ואלבומי זיכרון , יצירות אמנות - ציור , פיסול וספרות יפה - אך גם בהקשרים שונים לגמרי , כגון פשקווילים ( כתבי שטנה בתחומים שונים , דבר הנפוץ במיוחד בעולם החרדי ) , בולים או ניבים וביטויי לשון שנשתגרו בעקבות המגילה , כגון הפוגה , משוש לב , מגינת לב , זלעפות רעב ולא יסולא בפז . ואף אל הלשון העממית חדרה המגילה בביטויים כגון " פרצוף איכה " ( ארשת פנים המבטאת עצב רב ) או " שנת איכה " ( תקופה עתיקה שכבר חלפה ואיננה ) . בהרחבות שהובאו בצמוד לפירוש באים לא אחת עניינים נוספים מן ההוויה הישראלית אשר הפירוש למגילה עורר בעקיפין את הדיון בהם . בתלמודים , ורק בחיבור הקרוי " מסכת סופרים " - שזמנו מן המאות השישית - שביעית - באה עדות על כך , ואף זאת כמנהג שלא הכול שותפים לו : " יש שקורין ספר קינות בערב , ויש שמאחרין עד הבוקר לאחר קריאת התורה , שלאחר קריאת התורה עומד אחד , וראשו מתפלש באפר ... וקורא בבכייה וביללה . אם יודע הוא לתרגמו מוטב , ואם לאו - נותנו למי שיודע לתרגמו בטוב , ומתרגם לפי שיבינו בו שאר העם והנשים והתינוקות , שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים , וכל שכן זכרים " ( יח , ד ) . בעדות קצרה - שזמנה לא ברור - הבאה באחת מן הפתיחות במדרש איכה רבה ( פתיחתא יח ) נאמר כי בני ישראל " יושבין ואוכלין ושותין ... בסעודת תשעה באב יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה " , ונראה שמדובר כאן בסעודה שלפני ראשית הצום ( היא " הסעודה המפסקת " ) ובמנהג לקרוא את המגילה בעקבותיה , בין אם בציבור בין אם ביחיד . על קריאת המגילה ביחיד יש בידינו עדות קדומה יותר , מן התלמוד הירושלמי , המספר כי רבי יהודה הנשיא ושניים מעמיתיו , בראשית המאה השלישית לספירה , " היו יושבין ופושטין ( = קוראים על דרך הפשט ) במגילת קינות ערב תשעה באב שחל בשבת מן המנחה ולמעלה " , וכיוון שלא סיימו את קריאת המגילה כולה אמרו " למחר אנו באין וגומרין אותה " . מכל מקום , בתקופת הגאונים , ב "' סדר רב עמרם גאון " ( בבל , המאה התשיעית ) , שהוא הסידור השלם הקדום ביותר שבידינו , כבר נזכרת קריאת המגילה בלילה כמנהג מקובל . ההחלטה לקרוא את המגילה בלילה דווקא באה לקיים את האמור בה עצמה , " בכה תבכה בלילה " ( א , ב ) . לסיום נעיר על מנהג הרווח בחלק מקהילות ישראל במזרח : בתום קריאת המגילה מכריז החזן כמה שנים עברו מיום חורבן בית המקדש בלשון זו ( או בדומה לה ) : " אחינו בית ישראל שמעו , היום [ כך וכך ] שנה שנחרב בית קדשנו ותפארתנו . נפלה עטרת ראשנו . אוי נא לנו כי חטאנו " . יז . מגילת איכה וקינות המאוחרות לה מאז המאה השביעית לערך נתגבש המנהג לשלב בתפילת שחרית של תשעה באב יצירות מיוחדות ליום זה , הן הקינות , המבכות את החורבן ומתארות את מוראותיו , מתוודות על חטאי העם ואף כוללות תקוה לישועה ועתיד טוב יותר . נראה שתחילה שולבו הקינות בתוך תפילת העמידה ( המכונה גם " תפילת שמונה עשרה " ) , בברכה שדיברה על בניין ירושלים , אך אט אט ניתקו ממנה ועמדו בפני עצמן . עם הזמן החלו כמה מן הקינות להיאמר אף בליל תשעה באב , לאחר קריאת המגילה . מלכתחילה אמורות היו הקינות לעסוק בעניין היום , חורבן בתי המקדש ושאר צרות שהתרחשו ביום זה על פי המסורת המשנאית ( תענית ד , ו : " בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר " ) - וכן בעקבות מסורות שונות שבמדרשים ובתלמודים - אך " צרות האחרונות משכחות את הראשונות " ( תוספתא ברכות א , יא ) , וכך החלו להתחבר קינות גם על אירועים אחרים שעברו על עם ישראל לדורותיו , ובעיקר המסורת בדבר עשרת הרוגי מלכות ( ראו הפירוש ל - ג , יז ) , פרעות בידי פורעים מוסלמים ביהודי ספרד וצפון אפריקה ( ד , ט ) או בעיר רמלה שבארץ ( ד , יד ) , מסעי הצלב השונים ( כגון א , יב ) , פרעות ת " ח ות " ט ( כגון א , יב ) וכמובן גם השואה של המאה העשרים ( כגון ב , י ) ועוד כיוצא באלה . מדרך הטבע קיימת זיקה בין הקינות למגילת איכה , הן בציטוטים מפורשים מתוכה והן בשמירת המבנה הספרותי האקרוסטיכוני שלה . לא מעט מן הקינות אף פותחות בתיבת " איכה " או " איך" ( וראו לדוגמא הפירוש ל - א , א ) .

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help