|
|
Page:222
פרק ה פסוק ה על צוארנוּ נרדפנוּ יגענוּ ולא ( לא ) הוּנח לנוּ : עול שאיבת המים וחטיבת העצים וכן התשלום עבורם , עניינים שנזכרו בפסוק הקודם , הכביד על המקוננים . הביטוי " על צווארנו נרדפנו " הוא קשה , משום שאין נרדפים " על צוואר " , ושמא יש לגרוס כאן : " על על צווארנו " ( והוא משפט חסר שאין בו פועל ) , ונשמטה מילת " על " בשל זהות עיצוריה לאלה של המילה הבאה לאחריה ( וראו א , יד ופירושנו שם ) , ומבאר - מוסיף רש " י : " בעול עבודה קשה " . בעוד המקוננים כורעים תחת משאם , אויביהם מתאנים להם : " נרדפנו " . ( וכבר הערנו בפירוש לפסוק ב , כי הדוברים נוקטים בצורת הסביל ואינם מזכירים במפורש את רודפיהם - אויביהם , וזאת כדי להעמיס את האחריות לגורלם על האלוהים . ) אפשרות אחרת לקריאת הצלע הראשונה , אף היא בשינוי קל : " עד צווארנו נרדפנו " , מטאפורה למים רבים המגיעים עד נפשו , עד צווארו , של הסובל - המדומה לטובע , וראו : " ועלה על כל אפיקיו ... שטף ועבר עד צוואר יגיע " ( ישעיה ח , ז - ח ) וכן : " ורוחו כנחל שוטף עד צוואר יחצה " ( שם ל , כח ) . עוצמת הקושי שבנשיאת העול והעייפות המתמדת הכרוכה בו מתבטאות בצלעו השנייה של הפסוק : " יגענו לא הונח לנו " , היינו עמלנו קשות אך לא זכינו למנוחה , והשוו : " יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" ( ירמיה מה , ג ) . לקישור אחר בין יג " ע לנו " ח ראו את תיאור עולם המתים שבפי איוב : " שם רשעים חדלו רוגז ושם ינוחו יגיעי כוח " ( ג , יז ) . מה היה העול ? גם המדרש ( פסיקתא רבתי , פיסקא כח ) מניח כי פסוקנו מדבר על עול שנשאו הגולים . והרי הוא מספר כי " היה נבוכדנאצר הרשע יושב בספינה הוא וכל גדוליו וכל שריו ... וכל מלכי יהודה מושלכים בשלשלאות של ברזל והולכים ערומים על שפת הנהר . נשא נבוכדנאצר הרשע את עיניו וראה אותם , אמר לעבדיו : ' מפני מה הולכים הללו בלא משאוי ? ' מיד נטלו משאוי והניחו על כתפיהם עד שנכפפה קומתם מפני המשאוי , שכך אמרו על עצמם ' על צווארינו נרדפנו '" . בעל התרגום הארמי , החוזר על מסורת זו , מוסיף כי המשא שהושם על גולי יהודה היו תרמילים שנתפרו במיוחד מיריעות של ספרי תורה ומולאו בעפרו של נהר פרת . לדאבון לב ידעו תולדות עם ישראל גם מאוחר יותר שימוש מעין זה ביריעות של ספרי תורה . כיצד זה נרדפים " על צוואר " ? מדרש איכה רבה ( מהדורת בובר ) מבין את " על צווארנו נרדפנו" במשמעות של : בגלל דבר הקשור בצווארנו רדפונו , והוא מספר ( המקור בארמית ) כי " אדריאנוס ישתחקו עצמותיו ( = לשון קללה ) ציוה ואמר ' כל מי שאתם רואים ששערו הוא כשער היהודים -
|
|