|
|
Page:34
" ידיעת הזהב " לא רק שהביאה בדרום למהפך צבאי גורלי , אלא גלגלה גם התפתחויות אסטרטגיות דרמטיות . והיו לכך רמזים בהתבטאויות סאדאת , שהמהפך הצבאי הכביר במלחמת יוה " כ לרעת מצרים , הביא את נשיא מצרים למחשבה שמלחמה מול ישראל לא תצלח אפילו בתנאי פתיחה של הפתעה גמורה ארבע חטיבות שריון וחטיבה ממוכנת , וסה " כ 450 – 400 טנקים . תוצאות הקרב היו מצוינות לצה " ל . אף כי המידע וההערכה דיברו על 250 טנקים מצריים שהושמדו , מפענוח תצ " א של אותו יום נספרו כ 370 - טנקים מצריים פגועים ( לעומת ספורים שלנו ) . וכאמור , המצרים הודו שהושמדו להם 100 טנקים . היה זה אפוא ניצחון אופרטיבי מזהיר של צה " ל וראשון מאז שפרצה המלחמה בדרום , שלא לומר הפגנת עליונות צה " ל בקרב שב " ש , שהייתה ידועה אך התממשה שוב . היו שהמעיטו בעוצמת המתקפה המצרית , בין היתר משום שלא הייתה " דיביזיונית " , וטענו גם שלא כוונה כלל למיצרים , אך טיעונם נסתר בנקל בעובדה שהמצרים העבירו מזרחה לתעלה ולקראת המתקפה שלוש סוללות טילי נ " מ ס " א 6 ניידים , המתקדמים ביותר בארסנל המצרי דאז . גם ממדי הסד " כ המצרי , לפי שאזלי , מוכיחים זאת . סד " כ זה כלל את דיביזיה 21 במלואה ובנוסף חטיבת שריון אחת לפחות מדיביזיה 4 וכן חטיבה ממוכנת . ולשם מה להעביר כוחות אלה אם לא להמשך מתקפה רבתי ?! הרמטכ " ל דדו אמנם קיווה למתקפה עוצמתית יותר כדי שיותר כוחות מצריים יושמדו , אך הביע סיפוק רב מהתוצאה שהקטינה משמעותית את הכוחות ממערב לתעלה , מה שהקל על המהלך הבא – הצליחה . חשובה במיוחד הייתה המכה שהונחתה על דיביזיית שריון – 21 זו שתקפה באזור דוורסואר , דהיינו באזור המסדרון לראש הגשר לצליחה . משהוכתה דיביזיה זו ב 14 - באוקטובר , הוקל לא מעט על הבקעת המסדרון ב 15 - 16 - בחודש . מעבר צה " ל לגדה המערבית חולל אף שינוי רבתי בהפעלת כוחו . השמדתן הקרקעית של סוללות הנ " מ המצריות שם , אפשרה סוף סוף לחיל האוויר חופש פעולה וחשוב לא פחות – יכולת סיוע לכוחות היבשה , מה שהיווה מכפיל כוח בהיבט האופרטיבי . הידיעה המתריעה וקרב השב " ש ( שריון בשריון ) המוצלח הביאו אפוא לשיפור משמעותי ביחסי הכוחות בכלל ובגזרת הצליחה בפרט , שכן ממערב לתעלה , שם נותרו ( למעט שריון המשמר הנשיאותי בקהיר ) פחות מ 200 טנקים ( למול כ 350 - הטנקים של שתי האוגדות שצלחו ) . ובמיוחד חשוב שהצליחה שבוצעה ב 15 - באוקטובר בלילה בתנאים יחסיים טובים יותר מאשר לו בוצעה ב 13 - באוקטובר כמתוכנן המכה בקרב השב " ש לצבא המצרי הייתה קשה , לא רק מבחינה פיסית-מספרית כמתואר , אלא גם מוראלית – לרוח הלחימה שלו ולביטחונו העצמי . גנרל שאזלי מספר על כך ומוסיף שמפקד ארמיה , 2 שבגזרתה הייתה המכה למצרים קשה יותר , התמוטט , אושפז והפסיק לתפקד עד הפסקת האש . שאזלי ציין גם שהכוחות המצריים הוצאו משיווי משקלם . מנגד , כוחו וביטחונו העצמי של צה " ל שבו אליו והיוזמה הצבאית-אופרטיבית הייתה שוב בידיו . המצבהאופרטיביהשתנה אפואמיסודו . לאעודמתממשתהתחזית הקודרת של דיין על נסיגה עמוקה בסיני ואובדן נכסים חיוניים ( אום חשיבה , רפידים ועוד ) . כמו כן , נמנע ההימור המסוכן העצום שבצליחת צה " ל למול שתי דיביזיות השריון המצריות המלאות והלא - שחוקות ממערב לתעלה . צה "ל מימש בצליחה , בעקבות קרב השב " ש והידיעה המתריעה שקדמה לו , גם את אחד מכללי הדוקטרינה המובהקת שלו – העברת המלחמה לשטח האויב . ובאחת , " ידיעת הזהב " מה 12 - באוקטובר הביאה למהפך צבאי -אופרטיבי גורלי בחזית הדרום וודאי לניצחון מפואר של צה " ל , ששינה את פני המערכה לחלוטין . לולא הגיעה , ספק אם שורות אלה היו נכתבות כך . בהיבט האסטרטגי לידיעת " הזהב " מ 12 - באוקטובר הייתה חשיבות אסטרטגית עליונה , הן ישירות והן בדיבידנדים שהתפתחו מהקשרה הברור להצלחת הצליחה , לכיבוש הגדה המערבית של התעלה ולדובדבן – כיתור ארמיה . 3 סביר מאוד שלולא הגיעה " ידיעת הזהב " ב 12 - באוקטובר לפני מועד הצליחה המתוכננת , הייתה הצליחה נוחלת קרוב לוודאי כישלון חרוץ . או אז הייתה אוגדת הצליחה הראשונה נתקלת בדיביזיית חי " ר 16 המתוגברת בטילי נ " ט רבים וכוחות שריון צמוד מחופרים וספק רב ביותר אם הייתה מצליחה להבקיע את המסדרון ההכרחי לראש הגשר , וזאת על סמך הניסיונות העגומים , בימי ראשית המלחמה בדרום לעקור את מאחזי החי " ר המצריים בגדה המזרחית . גם אם ההבקעה הייתה צולחת , במחיר כבד של אבידות ואמל " ח , הייתה האוגדה הצולחת ואולי אף נוספת , עם לכל היותר 350 טנקים צריכות להתעמת עם שתי הדיביזיות המשוריינות הטריות ממערב לתעלה ולהן כ 500 - טנקים ואולי אף יותר . קרוב לוודאי שצה " ל וישראל היו נוחלים מפלה שאי אפשר להגזים בחומרתה ושהייתה בבחינת אסון אסטרטגי בל ישוער שספק אם הייתה מתאוששת ממנו שנים רבות . דומה שהיחידים שהיו קרובים להערכה כזו הם העיתונאי והחוקר ד "ר רונן ברגמן ושותפו חנן מלצר , שהכותרות שנתנו בספרם לאירועי ה 12 - באוקטובר היו : " הרגע שבו עמד הרמטכ " ל להיכנע " וכשהדגישו : " בהעברת הידיעה ' בבל ' הציל את ישראל מהתבוסה המשפילה בתולדותיה " . ואכן כך , אלא שאת ההצלה יש לייחס ל " ידיעת זהב " ממקור אחר . כך , " ידיעת הזהב " שהגיעה כשבוע לאחר פתיחת המלחמה בהפתעה בדרום ושהובילה גם להצלחת מבצע הצליחה , כיבוש מערב התעלה וכיתור ארמיה – 3 הביאה את צה " ל וישראל להפוך את הקערה הצבאית על פיה ולצאת מהמלחמה בניצחון מזהיר , אם כי כואב . אחד מסממני הניצחון היה שהיית צה " ל במערב לתעלה שלושה חודשים , וכשהמצרים נאלצים להתמודד עם כיתור של כמחצית צבאם וחוששים ממהלך ישראלי לכיוון קהיר . בכך היה לצה " ל ולישראל גם קלף מיקוח לסילוק הכוח המצרי בגדה המזרחית . חשוב עוד להדגיש שעל אף שהמלחמה בצפון נגד הסורים הייתה מסוכנת ישירות לישראל , הרי שמבחינה אסטרטגית היה ברור שגורל המלחמה בכללותה יוכרע מול הצבא המצרי . בכך בולטת חשיבותה הכבירה של
|
|