|
|
Page:9
פתח דבר עמרם בלוי ( 1974 – 1900 ) היה ממייסדי נטורי קרתא ומנהיגה הראשון , ודמות חרדית מוכרת בתקופת המנדט ובשלושת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל . הוא עמד בראש קבוצה קטנה שתפסה במשך כמה עשורים מקום שהיה לעתים מרכזי ומעצב בשיח הציבורי החרדי ובזה הישראלי , ובעולמות הדימויים המתייחסים לחברה החרדית . קבוצה זו ומנהיגה הראשון לא נשכחו מלב . בעשורים שחלפו מאז פטירתו שבה דמותו של עמרם ועולה מעת לעת בשיח הפנים - חרדי ובשיח הציבורי - תקשורתי בישראל . ספר זה מתחקה אחר התהליכים העיקריים שעבר , אחר תפיסת עולמו , אחר דמותו , אישיותו ופשר מנהיגותו , אחר אירועים מרכזיים שחווה ואחר פעולות שנקט כדי להגשים את מטרותיו האידאולוגיות - דתיות והפוליטיות . ההתמקדות בו ובנטורי קרתא מספקת מבט מקרוב בעולמם של חרדים קנאים בישראל ומאפשרת להתחקות אחר מרקם חייהם , אחר מערכות יחסיהם המורכבות עם מנהיגיהם ואחר מרקם החיים בקבוצה חרדית קטנה בעלת אופי דתי - שמרני מאוד . מנהיגים דתיים רבים בחברה החרדית זוכים לעדנה בהיסטוריוגרפיה ובהגיוגרפיות החרדיות המתפרסמות בהיקף נרחב זה כמה עשורים , המעלות אישים אלה ואת פועלם — המוצג כהרואי — על נס . לא כך אצל עמרם . אחת הסיבות לכך היא נישואיו לרות בן - דוד , המעמידים כותבים חרדים בפני מבוכה וקשיים . עמרם הוא אפוא אחד מאותם מנהיגים המוצגים לפני הקוראים והשומעים החרדים באופן סלקטיבי . לא אחת מוצנע מקומו בזיכרון הקולקטיבי של הקבוצות החרדיות הקנאיות בפרט ושל החברה החרדית בכלל . ביוגרפיה זו היא אפוא גם פרק מרתק בתהליכי הבררה המתחוללים בעיצוב זיכרון העבר החרדי הקיבוצי בכל הנוגע למנהיגי חברה זו ולקבוצות המרכיבות אותה . סיפורם של עמרם ושל נטורי קרתא הוא חלק מסיפורם של היישוב היהודי - ציוני בתקופת המנדט הבריטי ושל מדינת ישראל . הוא מלמד אותנו על האופן שבו הסיפור הלאומי - ציוני נתפס , נראה , נחווה וסופר בידי כמה ממתנגדיו השיטתיים והעקיבים ועל מערכות יחסי האהבה - שנאה המורכבים שהתנהלו בינם לבין היישוב היהודי - ציוני , מדינת ישראל ורשויותיה ואי אלו מאזרחיה . בהתייחסו למבנה הגאולוגי המורכב והמטעה של מרחב הים התיכון ציין פרנן ברודל ( – 1902 1985 ) כי " אל לו לאיש המערב לשמוע בתוך הקונצרט הים תיכוני רק את הקולות
|
|
|