|
|
Page:
כך , חוקר המודיעין הפך בהדרגה מ " ערביסט " ל " אנליסט " , כלומר מאיש מקצוע שהווייתו ממוקדת במאמץ לפענוח " נפש האחר " , למי שמנסה לאתר ( או לכפות ) סדר וחוקיות במציאות שמתאפיינת לא פעם בסתירות פנימיות ובכאוטיות . ניסיון נוסף למילוי החלל שנוצר בעקבות התפוגגות הבנות העומק משתקף בשימוש היתר בכלי איסוף ומחקר מודרניים , במיוחד מחקר הרשתות וה " ביג דאטא " . מדובר במגמה שצוברת תאוצה בתקופה האחרונה וסביר כי תתעצם בעתיד , תוך דחיקה נוספת של הבנות העומק . ועם זאת , ראוי להבהיר - החוקר המודיעיני ( וגם האקדמי ) כיום אינו יכול להתעלם מכלים אלה , או להסתפק בשימוש מצומצם בהם . אי היכרות עמם ואי שימוש נרחב בהם יהפכו אותו למוגבל , גם אם יצויד בהבנות העומק . ההתרעה היא מהסתמכות היתר על הכלים המודרניים , המלווה לא פעם באמונה כי הם " בבואה למציאות " , ולא עוד רכיב , מוגבל ומוטה מיסודו , שיש לשקלל בתוך תמונה מגוונת ועמוקה . הזמינות והפשטות המובנות של הכלים האלה עלולות להיות מתעתעות , ולנסוך לא פעם בחוקר אשליה ולפיה ביכולתו " להבין מציאות " בעודו ישוב במשרד , מקיש על המקלדת ומפעיל מספר תוכנות במחשבו . זאת , תוך אמונה ולפיה ממצאי האלגוריתמים והגרפים העולים מתוך המסכים הם בבואה אותנטית להוויה שהוא חוקר . ההסתמכות הרחבה מדי על הכלים האלה הופכת ( כביכול ) את חוקר המודיעין לבעל ידע רב אודות המציאות , אך לא משפרת בהכרח את הבנתו לגביה - ואולי אף מרדדת אותה . בחינת עולמם של חוקרי המודיעין כיום ממחישה את השוני שחל באופן שבו הם נחשפים למציאות , מגבשים את תפיסותיהם אודותיה ומעריכים את כיווני התפתחותה . המגע הישיר עם " האחר " הפך לחיזיון נדיר בקרב גורמי המודיעין . מפגשים עם אישים מ " הצד השני " , סיורים לימודיים בשטח או קריאת כתבים בשפת המקור המתפרסמים במרחב של מושאי המחקר ( לרבות חומרים מעולם התרבות ) - קיימים אומנם , אך בהיקף מצומצם . הניכור בין החוקרים למושאי מחקרם מתחדד , בין היתר , בעקבות הסתמכות כמעט מוחלטת על חומרים מתורגמים , לרוב ללא רגישות מספקת לפערים שנגרמים בעקבות כך . בהקשר הזה העיר שמעון שמיר , חוקר המזרח התיכון והדיפלומט הוותיק , כי " ידיעת הלשון מאפשרת קליטת תכנים והכרת חוקר המודיעין הפך בהדרגה מ " ערביסט " ל " אנליסט " ; כלומר מאיש מקצוע שהווייתו ממוקדת במאמץ לפענוח " נפש האחר " , למי שמנסה לאתר ( או לכפות ) סדר וחוקיות במציאות שמתאפיינת לא פעם בסתירות פנימיות ובכאוטיות ניואנסים שאין כמעט דרך להעבירם בתרגום . היא פותחת צוהר אל עולם הערכים והעמדות , המאווים והתקוות של החברה השכנה בצורה שאין לה תחליף " . מענה אפשרי לניכור החוקרים ממושאיהם עשוי להימצא בדפוסי העשייה ובתפוקות של גורמי המתפ " ש ( יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים ) , ובפרט גופי המידע וההערכה בקרבם . תמונת המצב , ההערכות וההמלצות המגובשות במתפ " ש נשענות - מעבר לדיווחים שמקורם בתקשורת הגלויה ובמידע מודיעיני - גם על יסודות ייחודיים , ובראשם : שיח ישיר ומתמשך עם נציגי " הצד השני " - החל מנהגי המוניות והסוחרים ברחוב , דרך מנהיגי השטח של הארגונים הפוליטיים והציבוריים , וכלה בצמרת המדינית והביטחונית בזירה הפלסטינית ; נוכחות בשטח , שיוצקת ממד מוחשי בתהליך הלמידה של אנשי המתפ " ש ; ושליטה בשפה ובקודים התרבותיים של " האחר " . אלה מעניקים לגורמי המתפ " ש יכולת לזיהוי חד ( ולפרקים אף מוקדם ) של תהליכי יסוד בזירה הפלסטינית , ולצדה גם פרשנות והערכות בעלות עומק לגבי ההתפתחויות השוטפות . זוהי התנסות מומלצת לקציני המודיעין , שצפויה ללטש את קריאת המציאות שלהם ולעמת את הידע העיוני שצברו והתובנות שגיבשו למול " מציאות ממשית " . אלוף הראבן , איש המודיעין וחוקר המזרח התיכון , היטיב לנסח את היתרונות שבהתנסויות דוגמת אלה של המתפ " ש . לדבריו , הן מחלצות את החוקר מהיכלאות בעולם מושגים מופשט ותיאוריות ומשעבוד לטקסטים , ומעניקות לדרך תפיסתו את המציאות האנשה ומימד חווייתי ומוחשי . כך לדבריו : " עבודת מחקר על הערבים ... סכנתה שתעלים מאתנו את המציאות מאחורי מסך של מושגים מופשטים . ' המשפחה הערבית ' , כאשר אנו קוראים אודותיה במסה סוציולוגית , היא במקרים רבים מושג מופשט ולכן קר ; אך היא התנסות גדושת רשמים כאשר עוברים אנו את מפתן הבית הערבי ונכנסים פנימה " . " הפיל שבחדר " : השיח אודות " הבעיה במודיעין" מזה כמה עשורים מלווה השיח המודיעיני בתחושת אי נוחות לגבי פערים סביב מספר שאלות : מהו בעצם מודיעין ומהי תכליתו , עד כמה הוא רלבנטי לצרכנים השונים , מהן הדרכים להגביר את האפקטיביות שלו וכיצד לייצר אמירות או הערכות מודיעיניות שיהיו בו בזמן בעלות עומק אך גם נהירות לצרכנים . רבות נכתב על השינויים שחלים או צריכים לחול במודיעין . יש חוקרים שניסו לבסס את המודיעין כמדע , תוך התמקדות בפירוק לוגי של בעיות או כימות של תופעות אנושיות . זרם אחר ניסה להתמקד במיצוי הרלבנטיות של המודיעין , בדגש על שכלול דפוסי וערוצי השיח בינו לבין הקברניט ( " מודיעין אסטרטגי " ) , או תוך פיתוח יכולות והשפעת המודיעין ברובד תא " ל יואל בן פורת , מפקד יחידה 8200 ) 848 ) במלחמת יום כיפורים . בעדותו בוועדת אגרנט הציף את הפיחות בהיקף יודעי השפה הערבית במערכי המודיעין כחולי יסודי שיש לטפל בו
|
|