|
|
Page:
היציאה למלחמה ובסוף הם יגידו שאנחנו פחדנו לתקוף ברמה הסורית . הוא ענה לי שאין מה לעשות , יש הפסקת אש ושאני עשיתי את שלי . בבוקר ה 9 - ביוני , בשעה , 6 : 00 הייתה אמורה לצאת שיירת עיתונאים מבית סוקולוב בתל אביב לירושלים . ביקשתי מאהר ' לה לנסוע לבקר בעיר העתיקה . הוא אישר ותפסתי טרמפ עם השיירה לירושלים . בשעה 5 : 50 דיין התעורר וקרא - בנוסף ללקט הצבעוני מהלילה הקודם - גם ידיעה על כך שנאצר שלח לאתאסי נשיא סוריה מסר , שאומר ש ' צבאנו הגדול הובס וכדאי לכם , לטובת האומה הערבית , להסכים להפסקת האש מהר , כדי שהצבא הסורי הכביר לא יפגע גם הוא ' . " דיין קרא את כל המידע ומיד חיפש את החדר שלי בענף , 5 אבל כבר לא הייתי . הוא התקשר מיד לדדו , מפקד פיקוד הצפון , ושאל אותו כמה זמן ייקח לנו לעלות ולתקוף את רמת הגולן . דדו ענה לו שייקח כחצי שעה ודיין הודיע לו ' עלה ' . דיין לא שאל את אשכול ולא את רבין ולא התייעץ עם אף אחד ועשה הפוך על הפוך , כמנהגו בקודש . והחלה המתקפה . ובמטכ " ל ? בוקה ומבולקה . הייתי קצין המחקר ב ' בור ' וידעתי את כל החומרים המודיעיניים . המלחמה מתחילה , דודיק כרמון , שהיה סגן ראש אמ " ן וגדעון גרא הגיעו בבוקר , והלחימה התחילה - ואיש לא ידע איפה אני . אמרו להם שנסעתי לירושלים . “ כשהגעתי לירושלים רציתי להגיע לכותל והלכתי לפי חושים , בלי מפה . פתאום ראיתי חיילים רצים בתוך העיר העתיקה וצועקים לי ' אלי , מחפשים אותך במטכ " ל , תחזור ליחידה ' . יצאתי מהעיר העתיקה ותפסתי מונית עד השער . הנהג לא רצה תשלום וכשנכנסתי , התקשרתי משער ויקטור לאיתמר רבינוביץ ' , שבא ואמר שרוצים לתלות אותי ולהעמיד אותי לדין צבאי . " ירדתי למטה וראיתי את דודיק כרמון צועק . נכנסתי ואמרתי ' חבר ' ה , יש שתי אפשרויות : או שמעמידים אותי לדין צבאי עכשיו או שכולכם מסתלקים מפה כי אתם לא יודעים לנהל את המלחמה ולקרוא את החומר , תנו לי לנהל את המלחמה ' - וכך היה . בסוף המלחמה , בגלל כל הטריקים שעשיתי , אהר ' לה אסף את כולם בחדר הגדול ב ' בור ' ואמר שמי שיש לו טענות נגד אלי , שיעבור דרכו . בזאת הסתיימה הפרשה . " ראיתי על עצמי אחריות עצומה בגלל מה שעשיתי . זה היה ב 9 - לחודש ואילו ב 10 - בחודש הודיעו במועצת הביטחון שאנחנו לא עולים לקוניטרה ולא תוקפים אותה אלא עולים על קו המוצבים הקדמי של הרמה בלבד כי , , משם הפגיזו אותנו . ב 10 - לחודש , שבת , ישבתי ב ' בור ' עם רדיו קטן ושמעתי את ההודעות של רדיו דמשק . 8 : 40 - ב " שידר רדיו דמשק הודעה 66 של דובר צבאי סורי : " קוניטרה נפלה בידי הציונים , כוחותינו ממשיכים להילחם " . האמת הייתה אחרת : לא מיניה ולא מקצתיה , כי לא תקפנו . ידעתי שהחיילים הסורים יושבים גם עם רדיו והם מקשיבים לשידור הישראלי כי הם לא מאמינים לרדיו דמשק , שאת ההודעה הזאת ישדרו 150 פעם ברצף . את ההודעה שלהם אגב , אסד חיבר אישית . הוא הצטער אחר כץ . יצאה הודעת הכחשה סורית ב 11 : 30 - אבל זה היה מאוחר מדי . " לפי ההיגיון שלי החיילים המוצבים בדרום הרמה ובמרכזה ישמעו את זה ויברחו , כי אם קוניטרה נפלה , כל הדרכים שעוברות בה נפלו והם ירצו לברוח . וכך באמת היה - נהירה מכל המוצבים . במקביל לבריחה , האלוף אלעד פלד והכוחות עלו על דרום הרמה ללא לחימה וללא אבדות כמעט כי המוצבים היו ריקים . גם התושבים החלו לברוח . באותו הזמן חשבתי לי , איך יהודי יושב בבור , לא נלחם וגורם לכל מיני דברים לקרות , ונזכרתי שכתוב ' כי בתחבולות תעשה לך מלחמה '" . האם טעית בזה שאמרת שהמערך הסורי התמוטט ? " כתבתי ' להערכתי המערך הסורי התמוטט ' . ההערכה היתה נכונה בחלקה " . לפני הערכתך , איפה היו הכוחות הסוריים , אם לא בקוניטרה ? " את יחידת תותחי ה 130 - מ " מ הם פרסו קדימה , סוללה לכל גזרה חטיבתית . גדוד ההנדסה היה מפוזר , את גדוד הקומנדו וכוח ההלם - בגלל התבוסה עם מצרים וירדן , המשטר הסורי חשש שנתקוף את דמשק – ולכן הם הסיגו ללג ' ה הגדולה וללג ' ה הקטנה , כדי להגן על דמשק . בשלב מסוים הסורים רצו להעתיק את הממשלה לחומס " . את זה ידעת בדיעבד . אולי הם היו על קו הגבול ? " לא , כי בהתאם לדוקטרינה , הם לא היו יכולים להיות בקו הגבול כי הם אמורים לתקוף התקפת נגד בשלב השני וזה לא בוצע . היה בלגן וחוסר סדר במפקדת החזית , והמפקדים ברחו מקוניטרה לכיוון דמשק ” . אז ההערכה שלך הייתה אמיתית ? שהם התמוטטו ואולי ברחו ? " ההערכה שלי שהם ברחו הייתה בחלקה בהחלט מבוססת . להגיד לך שזה היה ? 100 % לא . למדתי מאהר ' לה ספקנות וכך פעלתי " . הוכח שצדקת או שלא צדקת ? " במבחן התוצאה צדקתי . ההערכות היו שבכיבוש הרמה יהרגו לנו יותר מ 700 - איש . בפועל נהרגו כ 130 - חיילים , רובם ביום הראשון של התקיפה . בסופו של יום אני מאוד מרוצה , שהיום אנחנו יושבים על הרמה , ולא להיפך " . אם הקשר שלכם עם פיקוד הצפון היה הדוק יותר , אתה חושב שמבחינה מודיעינית כול הסיפור של המלחמה היה מוצלח יותר ? זה השפיע על המלחמה ? " אני חושב שלא השפיע , אבל בלי ספק יחסים בין - אישיים שבהם אחד מכיר את השני ויודע איך הוא חושב , יש לזה תרומה . עסקתי גם בתחקור השבויים הסורים במהלך המלחמה ולאחריה . פרט למתקפה על תל דן , הם מיקשו מיקוש פראי בחלק מהמוצבים וחששנו שעושים את זה גם על ציר הנפט , ידענו שיש מיקוש אבל לא ידענו איפה . כמו כן היו הפגזות כבדות מאז 6 ביוני על כל היישובים . " שלושה ימים אחרי שהמלחמה הסתיימה ואספו את השבויים , ריכזתי את התחקור . מצאתי את סגן חוסיין עזר , אז מפקד תל עזזיאת . ב 1964 - המשטר הבעת ' י טיהר את הצבא והוציאו המון קצינים מקצועיים לגמלאות והכניסו אנשים אחרים . גייסו מחזורים שלמים של מורים , הכשירו אותם לתפקידי קצונה ושילבו אותם בצבא כקצינים כמ " מ , כמ " פ . חוסיין הגיע והציבו אותו בתל עזזיאת . יומיים - שלושה אחרי שהגענו למחנה השבויים שלפתי אותו ונסעתי עם סגן יהודה שפר , שהיה אז קצין שטח בפיקוד צפון , לתל עזזיאת , לראות איפה המיקוש הפראי שפיזרו בימים האחרונים על ציר הנפט ועל צירים אחרים שהוליכו למוצבים . " כשהגענו הבחור רעד כעלה נידף , פחד שעומדים להוציא אותו להורג . הרגעתי אותו , קניתי לנו פיתות וחומוס הגענו לתל עזזיאת . בכניסה שכבו גוויות של חיילים סורים שנהרגו בהפצצות וכלבים משוטטים אכלו את הגופות . שאלתי אותו ' מי החברה האלה ? ' הוא הסב את מבטו ואמר שאלה החיילים שלו , אבל שאינו יודע את שמותיהם והוסיף ' אולי הסמלים יודעים ' . המשכתי לשאול אותו על המיקוש הפראי , והוא שוב אמר שהוא לא יודע , כי הסמלים בני האזור ביצעו את זה . שלפנו את הסמלים והוא ביקש ממני ללכת , כי המחזה לא נעים לו . אמרתי לעצמי כל הזמן , שמ " פ אינו מכיר את שמות החיילים שלו , אז ' נצח ישראל לא ישקר ' . אצלנו אין ולא היו דברים כאלה " .
|
|