|
|
Page:88
. 6 כיצד מתחוללת תפיסת הכרתו וראייתו של יחיד האדם ומצב איכותה משחר האנושות מתחוללת ומתרחשת הפנומנולוגיה של ההכרה האנושית . בכל נקודה במשך ההווה , בכל תופעה אנושית , רוחשת תפיסת מציאות הולמת המקיימת את היחיד ואת הקהילה בצורה בעלת תוכן - פעמים טובה יותר , פעמים כואבת וקשה , בהתאם למצבם במרחב . מרחב היחסים הפועלים מאפשר ליחיד לברור ולבחור את פעולותיו , מתוך ידיעה , הבנה וראייה של כוליותו הפתוחה , על היותו הזהה והאחר כאחד , בכך שכל בני האדם רוחשים באותה מרכבת חיים 103 הזהה בפעילויותיה אך שונה באיכותה מאדם אחד לאחר . הסובייקטיבי שבה פועל מתוך האינטואיציה הטבעית האנושית , השפה הטבעית של התופעות . האנוש יודע בהכרה מודעת ושלא מודעת על השבר , על ההתחלקות , על ההיפרדות , על היותו אונטולוגי , חי וסופי . האונטולוגיה היא איחוד והתחלקות נמשכים . מעבר בלתי פוסק בין בריאה וסופיות , חיים ומוות , בקיעה בלתי פוסקת של ה " יש " מן ה " אין " וחוזר חלילה . תנועות החיים הן משך של איסוף והיפרדות , התרחשות פנומנולוגיה היפרדותית , איסוף התחלקותי המורכב מאין - סוף רוחש יחסים פועלים . אנו חשים בזה רגע - רגע ויום אחר יום בקשת פעילותם המשולבת של הרגשות , החושים ושאר המחוללים . ניטשה 104 ראה את המרווחים בין תווי החיים , את החורים בנקודות השינוי והשבר , בהיפרדויות . מן המרווחים האלה , הלא - ברורים , השבריריים , משם פורצת הקריאה , פורצת צעקת 103 להבדיל מהמונדה של לייבניץ שהיא נצחית , הפלטפורמה הגנרית טעונה באיכויותיה הסובייקטיביות , ייחודיות וסופיות . 104 ניטשה , כה אמר זרתוסטרא , חלק ראשון , על בוזזי הבשר : " בשר אנכי כלי ואין דבר חוץ ממנו ; ונשמה איננה בלתי - אם מלה לדבר - מה אשר עם - הבשר . אין הבשר בלתי - אם שכל גדול , רב - ענין עם חוש אחד , מלחמה ושלום , עדר ורעה " . חלק שני , על הגאולה : " מתהלך אנכי בין בני - האדם כמתהלך בין שברי עתיד : זה העתיד אשר אשורנו אנכי " . חלק שלישי , המתרפא , פרק ב : " הכל נשבר , הכל ידבק חדש ; בית ' יש ' יבנה באין חליפות נצח , הכל נפרד , הכל שב ונפגש בשלום ; טבעת ' יש ' נאמנה לנצח " , פרוייקט בן יהודה , תרגם : דוד פרישמן .
|
|