|
|
Page:17
ברם , בימינו , בין שמדובר בחילונים שאינם קושרים חייהם באמונה או דת כלשהי , ובין שמדובר ביחיד כמאמין חילוני , דתי , נוצרי , יהודי , מוסלמי , הינדי , בודהיסט או אחרים , עדיין האיחוי בתפיסת מציאותו של האדם היחיד וקהילתו נעשה דרך עוגן אלוהי - מיתי או דרך סמליות - מטפורית , הייררכית - דואלית סיבתית . אין בכוונתי לתאר את ההתפתחות ההיסטורית של התפיסות המיסטיות - קבליות ביהדות , בנצרות , באסלאם ובדתות אחרות . הרי על זה כבר נכתב למכביר בספרות הביקורת לסוגיה . יש בכוונתי להראות ולהציע התבוננות רדיקלית חדשה של איחוי תפיסת המציאות , שאיננה מושתתת על הייררכייה בהתרחשות התופעות ואיננה מעוגנת בבסיסה בתפיסה דואלית סיבתית . אראה כיצד התפיסה החדשה רואה את איחוי המציאות דרך דיאלקטיקה רדיקאלית חדשה בתוארי מושגי הספירות הקבליות . תפיסת המציאות החדשה מבארת את התרחשות התופעות ללא עוגן אלוהי מיתי , אך אוחזת באור הטרנסצנדנטי את התקווה לאנושי . היא איננה הסבר לכול , אך היא מציעה ראייה עמוקה ורחבה של מרחבי ההכרה , המאפשרת להסביר את התרחשות התופעות מבלי " להביא" אלינו את האל כהסבר להתרחשות התופעות , ייחודיותן והשתנותן . אין התפיסה החדשה מחריבה עולם ישן , ולפיכך כאמור גם חוקי הטבע הידועים פועלים בה וגם אפשרית בה התקווה של " המעבר " , של אלו אשר עדיין אוחזים וזקוקים ל " עוגן " המיתולוגי . ולכך קונטרס 7 כמו עבודותיהם של גרשם שלום , יוסף קלוזנר , וילי שטארק , י ' תשבי , משה חלמיש , משה אידל , רחל אליאור , יהודה ליבס , חביבה פדיה ואחרים . 8 להבדיל מ " טרנסצנדנטאלית " שהיא המשגה של חוויה הנתפסת כרוחשת מעבר לממשות האונטולוגית , כחוויה דתית מיסטית בעוד חוויה המומשגת כ " טרנסצנדנטית " , החווה תופס אותה רוחשת בתוך וכחלק משתתף בתופעה , בהתרחשותה בממשות , במרחב התופעות . זוהי התחברות לאימננטיות של הטבע הטובע , ופנים רבות לה כמבואר בהמשך .
|
|