|
|
Page:7
יותר , גם הפרסים הגיעו בנדודיהם אל המזה " ת מאסיה התיכונה . אלו היו שבטים שחיפשו אזורי מרעה ומים לצאן הרב שלהם , והתיישבו לבסוף בחבל ארץ הקרוי היום – איראן . עד בואו של האסלאם מחג ' אז ( היום ערב הסעודית ) אל פרס במאה השביעית לספירה ( פרס נכבשה ב - , ( 636 צברה השפה הפרסית עושר לשוני ייחודי . עם כיבושי האסלאם והפלת השושלת הסאסאנית הפרסית על ידי ח ' ליפי בית אומיה , החלה השפה הפרסית להיסדק ומקומה הייחודי בנוף המזרח תיכוני התערער על ידי השפה הערבית המיובאת מחג ' אז . הכובש הערבי האסלאמי לא כפה בתחילה את שפתו על השטחים החדשים , הן הפרסים והן הביזנטים , אך עם התבססותו בשטחי הכיבוש , החל לדרוש את שימושה של השפה הערבית כשפה רשמית של השושלת האומיית , העבאסית ויורשותיהן . הכובש הערבי היה גאה בדתו החדשה וכמובן גם בשפתו , השפה הערבית , שפת הקודש של הקוראן , ולכן , השליטים האומיים לא עודדו את השימוש בשפות המקומיות ברחבי האימפריה שלהם , בין היתר גם בפרסית . הערבים , נוכחו לדעת כי העמים הנכבשים שלא היו חזקים מבחינה צבאית , היו דווקא די חזקים בהתפתחות התרבותית שלהם . מבין העמים הצטיינו הפרסים בפיתוח הפילולוגיה , היסטוריוגרפיה , ספרות , משפט , מדעים : אסטרונומיה , מתמטיקה , גיאומטריה , אסטרולוגיה ורפואה . האימפריה האומיית והאימפריה העבאסית שבאה בעקבותיה , למדו לנצל את המשאבים התרבותיים של השטחים הכבושים ואף החלו לטפח את כישוריהם לטובת קידומה של האימפריה האסלאמית . בייחוד הצטיינו הח ' ליפים העבאסיים הארון אל - רשיד ובנו - יורשו , הח ' ליף מאמון , שפיתחו את מוסד ' דאר אל - חכמה ' – מוסד תרגום כתבים יווניים ואחרים לערבית . במשך 30 שנה מוסד זה תרגם מאות ספרים שהיוו נכס תרבותי עשיר שהאימפריה העבאסית יכלה להתגאות בו . מצב זה נמשך למעשה עד המאה התשיעית לספירה , שאז עלו לשלטון שושלות פרסיות לאומיות . בשלב זה , החלה הפרסית לתבוע את עלבונה וביקשה לקום לתחייה . עד לשלב זה , הועשרה כבר השפה הפרסית בפעלים ובמילים ערביות בהיקף של למעלה
|
|