|
|
Page:13
במקביל , ועם מינוף ההתקדמות בתחומי הטכניקה והכלכלה לכדי מהפכה תעשייתית באנגליה , ואחר - כך במערב ומרכז אירופה בתחילת המאה התשע - עשרה , הביאו למהפכה דמוגרפית : נישול המוני של בעלי מלאכה מעיסוקם שאת מקומם בבתי החרושת תפסה המכונה . כתוצאה מכך , התגבר העוני והופיע אלמנט חדש — הפרולטריון מחוסר הרכוש . קרקע פורייה לתסיסה ולשאיפות חברתיות . שאיפות אלה הביאו מאוחר יותר , להופעתן של תנועות ליברליות וסוציאליסטיות אנטי - ממסדיות . במהלך העשורים הבאים התפתחה תסיסה שאחזה בשכבות רחבות בציבור . זו החלה מתחת לפני השטח , אך בהמשך היא תפסה תאוצה והגיעה להתמרדויות של ממש ב - 1830 ו - 1848 ( זה האחרון נקרא גם “ אביב העמים״ ) בעיקר במערב ובהמשך במרכז אירופה . בהתפרצויות אלה השתלבו שאיפות לאומיות , חברתיות ומדיניות כנגד הממסד . עם זאת היו הכוחות השמרניים עדיין חזקים דיים כדי למגר את רוב המהפכות באירופה . המגמות שעיצבו את מהלך ההיסטוריה באירופה החל מהמחצית השנייה של המאה התשע - עשרה ועד לתחילת המאה העשרים היו מגוונות . מהן בראש ובראשונה התפתחויות בתחום הכלכלה . כמו ההתרחבות בייצור התעשייתי . זה הביא בעקבותיו להצטברות הון בקצב מהיר . שניהם , דהיינו המוצרים וההון , דרשו מוצא . כלומר , מציאת שווקים חדשים מחוץ לאירופה . מכאן התעניינות מחודשת וגוברת במושבות שברחבי העולם השלישי והתפתחות האימפריאליזם במדינות מערב אירופה . אלה הביאו לתחרותיות בין המדינות על השווקים , בינן לבין עצמן . שינויים פוליטיים , כגון איחוד גרמניה ואיחוד איטליה , הכניסו שיקולים חדשים במדיניות החוץ של המדינות . השיקולים לבריתות אפשריות שבין מדינות בעלות אינטרסים זהים כנגד אלה שלהם אינטרסים מנוגדים , דרשו חשיבה אסטרטגית מחודשת . קבוצות של מדינות שהרגישו את עצמן חלשות ומאוימות , התאגדו לכדי בריתות הגנה ביניהן . בריתות אלה כוונו כנגד מדינות יריבות שהשרו תחושת אלימות מגובה בדרישות טריטוריאליות .
|
|
|