|
|
Page:12
מבוא ע ם תבוסת נפוליאון בשנת 1814 התכנסו ראשי המדינות המנצחות בווינה בראשותו של מטרניך — שר החוץ האוסטרי — לקביעת סדר אירופאי חדש , שבו יוסכם על הגבולות של המדינות באירופה לאחר נפוליאון וימנע ככל האפשר סבל ומלחמות מיותרות . לאחר דיונים שארכו שמונה חודשים ( 1 . 10 . 1814 - 9 . 6 . 1815 ) קבעו שליטי אירופה , כי יש להחזיר “ עטרה ליושנה״ . כלומר מחיקת הליברליזציה שנקט נפוליאון . שכן , רעיונות הקדמה וההשכלה הם אלה שהביאו על אירופה מהפכות ומלחמות . הם גרמו לסבל רב שנמשך עשרים וחמש שנים . כיוון שכך , על הסדר המלוכני הישן לחזור לאירופה כפי שהיה מלכתחילה , לפני נפוליאון . הקונגרס צמצם את גבולות צרפת לכדי אלה שהיו ב - , 1790 החזיר את נסיכי איטליה המגורשים לשלטונם וקבע סדר חדש בגרמניה שמנע את איחודה . שליטי אוסטריה פרוסיה ורוסיה הגבילו את זכות הבחירה במדינותיהם ושמרו על האבסולוטיזם הקודם , בניגוד לעקרונות הליברליזם וההשכלה שנחרטו על דגל המהפכה והתקבלו באהדה על - ידי הציבור הרחב . המסר שיצא מקונגרס וינה להמוני העם , היה מאכזב . אמנם לא היה בכוחה של ההסכמה כדי לדכא את המחשבות הליברליות והאנטי - מלוכניות שהמשיכו לפעם בקרב עמי אירופה . אך תחושות תסכול מהנאורות שכשלה ומהסדר ה״חדש - ישן״ , שלא הניבו את התוצאות המקוות , הביאו לחיפוש רעיונות חדשים . בצר להם , פנו קבוצות אתניות ועמים אירופאים אחדים , להתנסויות אחרות : שיבה אל המקורות , אל העבר והעלאת אגדות עם מן האוב . מיתוסים ודמויות הרואיות , היו רק חלק מהרעיונות שלאורם החלו להתלכד קבוצות ועמים בעלי לשון זהה וטריטוריה משותפת . הלכי רוח אלה התוו את הדרך ללאומנות . הלאומנות מצדה , הלכה והתפשטה באירופה בהדרגה , הבליטה את ניגודי האינטרסים בין המדינות והייתה לשחקן מרכזי על מפת אירופה של העת החדשה .
|
|
|