sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

מציע סאדאת שיתוף פעולה בין - ערבי על בסיס הדדיות , שבו מצרים היא המדינה המרכזית בהגנת האינטרסים של העולם הערבי - ועל כן זכאית לסיוע הולם . בפנייתו לעולם המערבי מתייחס הנייר לכך ששבירת עליונותה הצבאית של ישראל פותחת אפשרויות מדיניות חדשות . בין האפשרויות הללו נכלל שיתוף פעולה מתהדק עם ארה " ב , שהתבסס על גישה ששיקפה את המציאות החדשה וביטאה את חשיבתו המדינית והרציונלית של סאדאת . בחכמה שלאחר מעשה ניתן לומר כי למערכת הביטחון לא היה חסר מידע , נהפוך הוא . במשך שנים הגיעו ידיעות רבות הן בצינורות המקובלים והן על ידי גורמים שונים מחוץ שקראו את המפה אחרת , החל משנת , 1967 עת הסתיימה ועידת חרטום , ועד ספטמבר , 1977 אז יצא אמ " ן עם הערכת המודיעין התקופתית שלו . הערכה זו כללה שוב התייחסות ל " מדד השלום" במצרים וכן לדבריו של נדב ספרן , שהגיע מהרווארד לקהיר ומשם לישראל . ספרן חזר על כך שהערבים מרגישים שהזמן פועל לרעתם . באמ " ן , לעומת זאת , הצביעו על כיוונים אחרים לחלוטין ובהתאם לכך חזרו להערכה הבסיסית – מצרים לא מוכנה להתנתק מהקולקטיב הערבי . הכישלון המודיעיני בתהליך המצרי לא היה תוצר של היעדר מידע , אלא של הבנה בלתי נכונה של המידע הזמין שהיה בידיו . אמ " ן לא הבין את התהליך האסטרטגי המדיני שסאדאת כיוון אליו מרגע שעלה לשלטון , אלא התייחס לממדים הטקטיים והאופרטיביים בלבד . ההתעלמות מהתפנית של סאדאת מטילה אור אחר גם על המחדל של : 1973 לא הייתה מודעות לכך שסאדאת פנה לאפיק השלום , ולפיכך לא עלה על הדעת שהוא עשוי לבצע מהלך צבאי לקידום התהליך המדיני . לפיכך , נותרה רק האפשרות של מלחמה לשם שחרור סיני בכוח . בפרספקטיבה היסטורית ניתן להבין כי תפיסת היסוד בישראל תמכה בדבקות בפירוש חד - צדדי של העולם הערבי . גם ההתפתחות מצד סאדאת והיתכנותה של הכרה מפורשת בישראל לא הביאו לשינוי בהערכה . המנעד לגבי טווח האפשרויות הוגדל במצרים , בין הסדר שלום לבין חידוש הקרבות . זאת בעוד בישראל ההתמקדות היתה בהיבטים המיליטנטיים של הבעיה . האוריינטציה להעריך איומים ארגוני מודיעין צבאיים מכווני איומים מתקשים לעתים לזהות הזדמנויות מדיניות . האוריינטציה הטבעית של המודיעין היא להתייחס ליכולות הצבאיות ולהעריך את הגרוע מכל בנוגע לכוונות הצד השני . נטייה זו יוצרת , שלא בהכרח במודע , קושי להתגבר על מסגרת חשיבה מקובעת ומסוכנת שלפיה " אין עם מי לדבר " . לכן יש לסמוך על פתרונות צבאיים ובניין הכוח . אמ " ן התנהג לאורך השנים כמי שבחן כל סוגיה דרך הפריזמה הצבאית וכמי שיש לו מונופול על הידע . מקרה הבוחן מלמד כי גם שינויים מבניים שהתרחשו בקהילת המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים , בהם הקמת הזירות באמ " ן מחקר או הקמת יחידת הבקרה ( " איפכא מסתברא " ) , לא הביאו לשינוי המיוחל וכמעט שלא ניתן משקל להערכה המדינית . מצד אחד , מול ההערכות המרגיעות והעקביות שהציג אמ " ן ערב מלחמת יום הכיפורים , הביאה טראומת המלחמה להחמרת הנתונים שהוצגו לגבי בגין וסאדאת . ראש הממשלה מנחם בגין מידר את אמ " ן מפגישות במוסד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help