|
|
Page:14
נדפס כחיבור עצמאי בשם ׳תיקוני הזוהר׳ . חלקים נוספים של ספרות התיקונים מופיעים באוסף שנדפס תחת השם ׳זוהר חדש׳ . 2 חלקים אחרים משובצים בדפוסי ספר הזוהר , תחת הכותרת ׳רעיא מהימנא׳ . 3 כמו כן , ישנם קטעים המפוזרים בגוף הזוהר 2 אליהם אתייחס להלן בשם ׳זוהר חדש תיקונים׳ . חטיבה זו מעלה קושיות רבות . פתיחתה נראית חסרה , ודווקא המאמר השני הפותח בפסוק ׳והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע׳ נראה כהתחלה , בדומה לדרשת המשכילים בפתיחת הזוהר . דרשות רבות מ׳זוהר חדש תיקונים׳ מתגלות כחזרה על דרשות המופיעות בחיבור ׳תיקוני הזוהר׳ , למשל מתיקונים יג , יט וסוף תיקון יח ( זאת בהבדלי נוסח רבים בין דפוס ליוורנו לדפוס מונקאטש ) . לעומת זאת , שייכותם של חלקים אחרים בחטיבה זו לספרות התיקונים מוטלת בספק . כך למשל הדרשות על הבוצינא והבוציצא המופיעות בזוהר חדש תיקונים עה – עו ( מרגליות קד – קו ) קרובות ברוחן לדרשות הזוהריות יותר מאשר לאלו של תיקוני הזוהר . ראו להלן בסעיף ׳תהליכי הבריאה – בין הזוהר לתיקונים׳ . וכבר העיר על כך י׳ ליבס : ׳לפי המצוין בדפוס שייך כאילו לתיקוני זוהר אבל באמת דומה לתוכנו ובסגנונו לסתרי תורה והוא חלק מגוף הזוהר׳ ( מילון ספר הזוהר , עמ׳ ; 175 , 162 – 161 זוהר ותיקונים , עמ׳ ; 266 אידל , דמות האדם , עמ׳ 43 הע׳ ; 23 וולפסון , סימבוליקה של האותיות , עמ׳ . ( 171 ואכן בדפוס קרימונה מופיעות דרשות אלו כחלק מרצף דרשות בראשית בזוהר . ועוד , לדעת הרמ״ק , הדרשה בזוהר חדש תיקונים צא ע״א ( מרגליות קטז טור ג ) ׳בראשית ברא אלוהים , האי קרא אתפרש לע׳ אנפין ... ׳ , המכריזה על שבעים פירושים למילה בראשית , היא למעשה הקדמה לחיבור תיקוני הזוהר , ובשל כך גורס הרמ״ק שם לשון עתיד : ׳האי קרא יתפרש׳ . לבסוף נציין כי מאמרים רבים העוסקים כאן בשבח החיבור , במטרתו ובמעלת משתתפיו , נראים כהקדמות כלליות לחיבור תיקוני הזוהר . 3 לדעת ר׳ מרוז מבין כתבי היד הרבים של רעיא מהימנא לא מצויים הבדלים משמעותיים לא מבחינת הנוסח ולא מבחינת צורת הארגון . מרוז שוקדת עתה על הוצאת מהדורה סינופטית שוודאי תתרום לקידום המחקר של ספרות תיקוני הזוהר . על רשימת המאמרים הכלולים בחיבור זה ראו מלכה , חכמת הקבלה , עמ׳ . 561 – 558 לרשימתו של מלכה יש להוסיף לדעתי גם את הקטע המודפס בזוהר ח״ב ( משפטים ) צד ע״א – צד ע״ב . ראו על כך בהערתו של ג׳ שלום על ספר הזוהר שבמהדורתו , על אתר ; ליבס , מילון ספר הזוהר , עמ׳ ; 322 זוהר וארוס , עמ׳ 87 הע׳ ; 126 תשבי , משנת הזוהר , ח״ב , מא , וייתכן שעוד מספר נוסף של דרשות . פיזורו של החיבור ׳רעיא מהימנא׳ בפרשיות הזוהר בולט לעומת כתבי היד שבהם מופיעות הדרשות השונות כחיבור עצמאי וכיחידת טקסט אחדותית . מהנוסח הקיים אצל הרמ״ק , המחזיק ככל הנראה חיבור זה כקובץ בפני עצמו , ניתן ללמוד על שילובן המאוחר של הדרשות בגוף הזוהר הנדפס . על האפקט השלילי של פיזור הטקסט המקורי של ה׳רעיא מהימנא׳ עומד ר׳ אברהם גלנטי כפי שמצוטט מפיו ב׳אור החמה׳ , ח״ב , קמח ע״ב , טור ב ע״א . שילובו בדפוס ברצף עם פרשיות הזוהר מזמן לא פעם בלבול בזיהוי הכתוב . על דרשות רעיא מהימנא ששובצו באופן מלאכותי בפרשת כי תצא ראו גוטליב , מחקרים , עמ׳ . 218 על מהלך דומה אשר נעשה בפיזור כתביו של ר׳ יוסף אנג׳לט בדפוסי הזוהר על התורה ראו מרוז , אנג׳לט , בעיקר עמ׳ . 311 עיסוקו של החיבור ׳רעיא מהימנא׳ בפירושים קבליים למצוות , בדומה למאמרי ה׳פקודין׳ המופיעים אף הם בדפוס הזוהר , גרם לבלבול ועירוב בין השניים תחת כותרות מוטעות , כפי שהראה גוטליב , מחקרים , עמ׳ . 215 – 163 על השוואת מאמרי הפקודין לאלו של הרעיא מהימנא ראו גם סובול , חטיבת הפקודין , עמ׳ ; 5 – 2 מלכה , חכמת הקבלה , עמ׳ . 565 – 556 יש לציין כי יש כתבי יד שמאמרי הפקודין מובלעים בהם ברצף גוף הטקסט הזוהרי ואילו שונותם של מאמרי הרעיא מהימנא מודגשת תחת כותרת זו ובכתב רש״י . ראו מלכה , שם , עמ׳ . 28
|
|