sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

התמרה תודעתית של ריח נעים ומשרה הרגשה נעימה לעולם הנשמות וגן עדן שאליו חוזרת הנשמה היתרה לאחר השבת ( ראה פרק ח ) . לריחות ולבשמים יש ביטוי בתורת הסמיוטיקה העוסקת בסימנים ובמשמעות המסרים המועברים על ידיהם . לפי תורה זו כל סימן מורכב ממסמן וממסומן . המסמן הוא האובייקט הניתן לתפיסה על ידי החושים , והמסומן הוא התוכן , או המסר , אשר המסמן נושא בתוכו . אותו מסמן עשוי לשאת משמעויות שונות בהקשרים שונים , בחברות שונות ובזמנים שונים . מאידך גיסא , למסומן אחד עשויים להיות מסמנים שונים . ״ריח נעים״ או ״בושם״ הם מסמן בעולם התרבותי הרחב והמסומן שלהם נושא משמעויות שונות של מציאות שלווה , נצחיות , ותכנים דתיים מגוונים . בעולם היהודי ״בושם״ כמסמן עשוי לשאת משמעות של עולם רוח , גן עדן , מרחבי קדושה ולהפך – חושניות , חטא , חומריות , תשוקה , זנות ושחיתות מוסרית . האמרה העממית ״על טעם וריח אין להתווכח״ מקפלת בחובה את התובנה כי ההגדרה של ״ריח טוב״ לעומת ״ריח רע״ היא אינדיבידואלית או תלוית תרבות . היחס לריח גויאבה או פיגם משתנה מאדם לאדם , וגם בין תרבויות במישור הרחב יותר . חיבוב ריחות מסוימים או הסלידה מהם עשויים להשתנות עם הגיל , עם מצב הרוח או עם סגנון החיים . האינדיבידואל זוכר ריחות שחווה במהלך חייו ( למשל : ריחות ילדות ) , ולעתים כאשר הוא עתיד לעמוד בפני אובייקט מסוים ( אדם , סביבה ) עולים בזכרונו המראות , הצבעים וגם הניחוחות הקשורים אליו ( למשל : ״ריח גוף״ ) . במהלך כתיבת הספר עלתה פעמים מספר השאלה האם ישנה חובה דתית לברך על ניחוחות טובים של מאכלים ומשקאות , כגון לחם , יין , קפה . נראה שמאחורי השאלות הללו עומדת לא רק שאלת טיבו האמתי של ריח המזון , אלא גם ההקשר המנטלי והסנטימנטלי שלו , כגון לחוויית המטבח הביתי והמשפחתי ( ״המטבח של אמא״ ) . הספקות לגבי הברכה על ריחם של מאכלים נובעים משאלת היסוד – מהו באמת בושם ? כיצד יש להגדירו והאם בכלל הוא ניתן להגדרה ? למעשה לכל אחד מחמשת החושים ניתן דגש שונה בכל אחת מתרבויות העולם . יש תרבויות המדגישות את חוש הראייה ואילו אחרות את חוש הריח . בכל אופן , כל 6 על עקרונות תורת הסמיוטיקה ראה יקובסון , סמיוטיקה , עמ׳ , 43 - 15 ובמיוחד עמ׳ . 22 7 החוקרים רייט , לארג׳י וווטסון , שעסקו במשמעות הריחות בתחום הסוציולוגי , הראו כי אנשים רעים ומושחתים מסומלים בחברות שונות באמצעות ריחות . כך , למשל , אדם מושחת מכונה באנגלית בביטויים : , “ stinker " , “ stinkoe " , “ stinkpot " ואילו אדם מוסרי או אישיות קדושה : . “ odor of sanctity " ראה רייט , טוהר והגינות , עמ׳ ; 24 - 23 לארג׳י וווטסון , עמ׳ . 1024 - 1022 ניגוד בינארי זה קיים באופן בולט במקורות היהודיים ונתעכב על כך בהמשך הדברים . 8 אזכיר כאן בקצרה את דבריו של רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין , שחי ופעל בבלארוס במאה ה , 19 הסבור כי באופן עקרוני יש לברך גם על ריחות של מאכלים : ״ריח של מאכלים טובים אם כיון להריח בהם מברך״ . ראה ערוך השולחן , או״ח , סימן ריז , הלכה ב . 9 הווס , ריח , עמ׳ . 90 לטענת מישל פוקו במהלך ההיסטוריה האנושית חלו שינויים בדגשים הללו .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help