sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

אמנם גרעין זה של עילית יהודית אירופית , הפרנקוס , היה נתון במהלך המאה התשע עשרה בתהליך של ירידה . רוב מעצמות אירופה ואף ארצות הברית , שמאז המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה מינו אישים שנמנו עם משפחות הפרנקוס , בעיקר בני משפחת פיג׳וטו , כנציגיהן הקונסולריים בחלב , החלו אט אט לבטל מינויים אלה . כתוצאה מכך התרכזה אליטת הפרנקוס יותר בעצמה ובשמירה על מעמדה ועל זכויותיה . הדברים באו לידי ביטוי ברצונה ליצור לעצמה מערכת חינוך מודרנית נפרדת , ובירידת שיעור תמיכתה במוסדות הקהילה . בראשית המאה העשרים עוד ניסו משפחות הפרנקוס ניסיון כושל ליצור לעצמם קהילה נפרדת . לאחר מלחמת העולם הראשונה לא היה לשכבה חברתית זו כל מעמד מיוחד בקהילה . לצד אליטה זו , התהוותה בחלב אליטה חדשה , שינקה את כוחה ואת מעמדה מן ההשכלה המודרנית שרכשה . שכבה זו הייתה קשורה בהווייתה הרוחנית והתרבותית לאירופה יותר מאשר למזרח המוסלמי . אמנם היו בדרכי פעילותה של שכבה זו סממנים משכיליים , אך אין הדבר צריך להטעות . לא תנועת השכלה בעלת השקפה כוללת במשמעותה האירופית הייתה כאן , ואף לא שינוי בהשקפת עולמו הבסיסית של היהודי , אלא הערצת תרבות המערב והכרה בעליונותה . תפיסה זו וההכרה בחשיבות ובתועלת של ההשכלה הכללית הביאה את הנמנים עם קבוצה זו לנסות ולהנחיל את ערכיה לקהילה כולה . דבר זה נעשה , בדרך כלל , על ידי חיפוש סינתזה של מסורת ומודרניזציה . אליטה שכזו לא צמחה בדמשק . תהליכי התרופפות האחיזה בדת אף הם היו שונים בין דמשק לחלב . התרופפות זו נבעה בדמשק מחילון בעלמא , אך בחלב היא נבעה מאידאולוגיה בעלת סממנים ״משכיליים״ , שקראה תיגר על מעמדם של הרבנים ועל תוקפה של ההלכה . לשיאם הגיעו הדברים בשנת 1862 עם הניסיון , שלא צלח , לייסד קהילה אלטרנטיבית – בראשותו של חכם רפאל קצין – לקהילה המסורתית . הבדל ברור היה קיים גם בתחומי העיסוקים הכלכליים של יהודי דמשק וחלב . עד למחצית הראשונה של המאה התשע עשרה עסקו הסוחרים היהודים בדמשק ובחלב בעיקר בסחר הבין לאומי , שנוהל באמצעות שיירות הגמלים שנעו בין המפרץ הפרסי לים התיכון . סוחרי דמשק השכילו לזהות את תהליכי השינוי בסחר הבין לאומי בעקבות נתיבי הסחר הימיים החדשים למזרח הרחוק . החל מן המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה נטשו סוחרי דמשק את המסחר והתרכזו בעסקי בנקאות ואשראי . לעומת זאת , סוחרי חלב הוסיפו לעסוק במסחר שהלך והתרכז בייבוא מן המערב . המעמד הבינוני בחלב עסק ברובו במסחר זעיר , חלפנות ותיווך , ואילו בדמשק עסקו רוב בני הקהילה באומנויות שונות וברוכלות . כתוצאה מהבדלים אלו נוצר שוני בהשפעת פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869 על כל אחת משתי הקהילות . פתיחת התעלה השפיעה קשות על היקף מסחרם של בתי המסחר בחלב ועל יכולת תפקוד הקהילה , אך לא עד כדי קריסה מוחלטת . לעומת זאת , השפעת פתיחת התעלה על כלכלת היהודים בדמשק הייתה מזערית וכמעט שלא הורגשה . קהילת זו קרסה רק שנים מספר לאחר מכן , עם התמוטטותם הכלכלית

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help