|
|
Page:7
מבוא ההגות היהודית בתחומי קיסרות ביזנטיון בשלהי ימי הביניים התרקמה הרחק מהמרכזים בספרד ובפרובנס . עובדה זו מבהירה את הסגנונות הייחודיים והזרים שהתפתחו בביזנטיון , אף שמקוריות ומעוף לא בהכרח רווחו באותה סביבה . הוגים כמו ר׳ שמריה האקריטי , ר׳ אלנתן קלקיש , ר׳ שבתי הכהן , ר׳ אברהם בן יהודה לאון , ר׳ יהודה משקוני , ר׳ מיכאל בלבו ור׳ אפרים בן גרשון , שפועלם החל עוד לפני כיבוש קונסטנטינופול בידי העות׳מאנים בשנת , 1453 משקפים בקווים אופייניים , על אף האוריינטציות השונות שלהם , את דמות השכלתן היהודי בביזנטיון במאות ה 14 וה . 15 ר׳ מרדכי כומטינו ) או כומטיאנו ( פעל בתפר שבין הקיסרות הביזנטית לשלטון העות׳מאני , ומבחינות רבות הוא הולם את השכלתן הרומניוטי בשלהי ימי הביניים . א . מורה הנבוכים בביזנטיון הערצת דמותו של הרמב״ם איננה ייחודית להגות היהודית הביזנטית ; היא חוצה גבולות ומחוזות . הערצה זו הצמיחה חיבורים פרשניים פילוסופיים לכתבי הרמב״ם . למעט פרשנות הלכתית ענפה למשנה תורה ופרשנות פילוסופית מועטה למילות ההגיון , הטקסט שאליו התייחסו הוגים באינטנסיביות הגדולה ביותר בימי הביניים היה מורה הנבוכים ) להלן מוה״נ ( . ר׳ אלנתן קלקיש כתב במהדורה השנייה של החיבור אבן ספיר : ודעו חכמי ישראל מורי ואחי ורבותי כי אישים רבים נבוכו בספר מורי׳ המ״ב מפני עצלותם והתנשאות רוחם או מפני חלישות דעתם שלא הבינו דבריו היקרים הצפונים , ובכללם לא שתו רובם כונתם בסודותיו העמוקים המפוזרים להשיב פרקיו זה על זה 1 על ההגות היהודית הביזנטית במאות ה 14 וה 15 ראו אטיאס , הפירוש כדיאלוג , עמ׳ ; 10 – 1 ארנד , אלף המגן ; באומן , יהודי ביזנטיון , עמ׳ ; 170 – 129 הקר , החברה היהודית ; רוזנברג , לוגיקה , עמ׳ , 36 – 35 ; 101 – 94 שוורץ , אסטרולוגיה , עמ׳ ; 215 – 200 הנ״ל , קמיעות , עמ׳ ; 185 – 139 תא שמע , תולדות ; הנ״ל , שקיעי . אטיאס מערער על ראיית שתי התרבויות , הספרדית והביזנטית , כ׳שתי ישויות ייחודיות ושונות לחלוטין׳ ) שם , עמ׳ . ) 2 לטענתו ׳אין לתאר את העולם היהודי הים תיכוני , לפני הגירוש הגדול של 1492 או לאחריו , כגוש הטרוגני של מתחמים תרבותיים מובחנים היטב . המגעים בין קהילות ובין מלומדים והניידות של בני אדם וכתבי יד מנעו תמיד את התהוותן של אוכלוסיות מבודדות ומכונסות בעצמן׳ ) שם ( .
|
|