|
|
Page:15
והם בסוף מערב . ואכן שירת הכיסופים בכל דור ודור מתייחדת בעיסוק הרב במראות ציון וירושלים , וההתייחסות הרגשית מוצאת את ביטויה דרך מרכיבים נופיים וירטואליים . במילים אחרות , אם בשירת ספרד ( המאה האחת עשרה ) הופיעה ציון אך ורק על פי ״זכרי מקרא״ שהעם נשא עמו ״מארץ לארץ ומתקופה לתקופה״ , בשירת חיבת ציון ( המאה התשע עשרה ) תופעותיה של הארץ הנחלמת מתבססות גם על מקורות מידע ממשיים יותר : אם אלה שהצטברו מכוח התפתחות הטכנולוגיה דאז , ואם אלה שנשאבו מסיפורי מסעות , מפות , תמונות וכדומה . ״את ארץ שיר נחמדה / ארץ פרי ופרחים / בנצח תולדה / את אביב נצחים״ , שר דוליצקי בפתוס רומנטי משתפך , כשהארץ הרחוקה מצטיירת בעיניו על פי דפוס טיפולוגי של אהובה יפהפייה ; לא כן ש״ל גורדון , המתרפק על מקום קונקרטי כגון החרמון , כשהוא פורשו בפרטים מקומיים כמו אופייניים : ״לצוארימו כוכבים יענקו / ה שׂ יבה עלימו חופפת / ... שם ארזי זוקן , אלונים , תימורות ... ״ . או יוסף הלוי המצייר סביבה כפרית דמויית מושבה : ״בית קטון על ראש גבעה / תוך גן ירק ועצי פרי״ , ״בפינה כלוב עוף צורח / בשער כלב עז נוצר / בחלון אור בהיר זורח״ . ואכן שירת הכיסופים נעה בין לאומיות מדומיינת לבין חיבת ציון מעשית , ומבנה עצמה כשירה , החיה את ארץ ישראל – בה בעת – כפנטזיה וכמציאות , כאישי וכציבורי , כפרט וכלאום . בולט בעניין זה שירו של מ״צ מאנה , ״משאת נפשי״ שהיה גם לשיר זמר פופולרי ביותר . שיר זה מדבר בקולו של המשורר חולה השחפת , שעל ערש דווי שוטח את געגועיו לארץ כפתרון וכתקווה לחוליו , בשל אווירה ואקלימה המיטיב והמרפא ; אקלים שיחזירהו להיות איש 7 ראו מ״מ דוליצקי , י׳ רבינוביץ , ש׳ מנדלקורן , י " ל לנדא ; הלל ברזל במחקרו עוקב אחר השיח הגלוי והמרומז בין משוררי ״חיבת ציון״ ליהודה הלוי , עד כי אפשר לדבר על ׳מוטיב יהודה הלוי׳ בשירה זו . ה׳ ברזל , לעיל הערה , 3 שם , עמ׳ ; 123 , 102 וראו מאמרי י׳ ברלוביץ , ״ראשיתה של הספרות העברית בארץ ישראל וזיקותיה לשירת ספרד״ , ביקורת ופרשנות , , 32 רמת גן , 1998 עמ׳ . 110 – 95 8 ש׳ הלקין , לעיל הערה , 5 שם , עמ׳ . 259 – 258 9 טובה כהן , מחלום למציאות , ארץ ישראל בספרות ההשכלה , רמת גן , 1982 עמ׳ . 17 – 11 10 מ״מ דוליצקי , ״אוויתיך״ , ראו קרטון בלום , לעיל הערה , 3 שם , עמ׳ . 135 – 13 › 11 ש״ל גורדון , ״ציון״ , שם , שם , עמ׳ ; 193 – 192 שיר זה נכתב לפני עלות של״ג לארץ ( , ( 1897 בה שהה ארבע שנים ( , ( 1901 ירד וחזר אליה ( . ( 192 › 12 יוסף הלוי , שם , שם , עמ׳ ; 115 וראו גם ח״נ ביאליק בשיריו הראשונים ( ״אל הציפור״ , ״אגרת קטנה״ , ״בשדה״ ) , המצטיירים כמו על פי מודל שירי הכיסופים לעיל , בהתרפקו על המתיישבים הראשונים בני העלייה הראשונה , כחלום דורות הזוי .
|
|