|
|
Page:10
האישי . שימת לב מיוחדת ניתנת לעבודתו המשותפת עם לוי בן אמיתי , איש דגניה , שהלחין ארבעה עשר משיריו . מאמרה של תמר וולף מונזון משרטט קווי אפיון פואטיים לקורפוס שירי הזמר של העלייה שלישית , ובוחן את תרומתם להבניית התרבות הארץ ישראלית , להתפתחותו של האתוס החלוצי וליצירתם של אפיקים תרפויטיים להתמודדות עם המצוקות והקשיים של התקופה . מקום נרחב ניתן לפולמוס בין יעקב פיכמן לאברהם שלונסקי , באשר לאיכותם הפיוטית של שירי הזמר ולמידת תרומתם להתפתחותה של התרבות הארץ ישראלית . חנן חבר ורון כוזר משווים בין תרגומיו השונים לעברית של המנון הפועלים , ״האינטרנציונל״ , על רקע המסרים הפוליטיים והתרבותיים שעולים מכל אחד מהם . בנוסף נדונות במאמר עקבות ההשפעה של התרגומים השונים על ״שירת העבודה״ וכן על שירתו המתפלמסת של אורי צבי גרינברג , בעיקר בספר הקטרוג והאמונה . במאמר החותם את המדור הראשון , מצביע נחומי הרציון על שנת 1927 כשנת מפנה ותמורות בזמר העברי הפופולרי בארץ ישראל . בעקבות ירידתם של מלחיני העלייה השנייה ומקצת מלחיני העלייה השלישית מבימת היוצרים , עקב ירידה מהארץ ( אברהם צבי אידלסון , יוסף מילט ) או פטירה ( חנינא קרצ׳בסקי , יואל אנגל ) נבחן האופן שבו התמלא החלל הריק על ידי מלחינים צעירים , שיצרו כיוונים חדשים בתחומי המוסיקה העממית והזמר הארץ ישראלי . שנת 1927 הייתה ראשית יצירתם או מועד כתיבת יצירת מופת ראשונה של המלחינים כמרדכי זעירא , ידידיה אדמון , דוד זהבי ועוד . המדור השני – ״מיישוב למדינה בזמר העברי״ – בוחן את התפתחותו של הזמר העברי בפרק זמן זה , דרך שלש הדמויות שהשפיעו על עיצובו הלשוני והסגנוני : נתן אלתרמן , נעמי שמר ואהוד מנור . חטיבה נפרדת יוחדה לכל אחד מהיוצרים הללו , שיצירתם מייצגת במידה רבה חתך דורי . דן אלמגור סוקר את יחסה של הביקורת העברית לכתיבתו הפזמונאית של אלתרמן לתאטרון ״המטאטא״ ו " לי לה לו " ( . ( 1948 – 1934 חלקו הראשון של המאמר דן בהבחנות בין ״פזמון״ לבין ״שיר״ בגלגוליהם של מושגים עבריים נלווים , דוגמת ״פזמון״ , ״פזמונאי״ ו״מלחין״ , וכן בראשיתו של הפזמון העברי התאטרלי על הבימות הקלות . החלק השני יוחד לפזמונים לתאטרוני ״המטאטא״ ו״לי לה לו״ ולאלתרמן כמחבר פזמונים וככותב טורים עיתונאיים מחורזים ולהידרשות הביקורת אליהם . מרדכי נאור עוסק בהיבטים פוליטיים וחברתיים בשירי הזמר של אלתרמן , כבמה להבעת עמדותיו ולביקורת חברתית פוליטית . הממד הפוליטי בא לידי ביטוי גם באופן ההתקבלות של השירים , בתגובות ובאופני פרשנות שחרגו מהמסגרת המקורית שייעד להם הטקסט וקיבלו משמעות שונה לחלוטין , פוליטית וחברתית .
|
|