sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

בפתח הקובץ למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות על אודות הזמר העברי מצטרף קובץ זה , שיוחד כולו לחקר הזמר העברי תוך שילובן של פרספקטיבות מחקריות שונות : חקר התרבות והיבטים סוציו היסטוריים , מוסיקה , פואטיקה ולשון . אופיו הבין תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי , שבהיותו יצירה אמנותית המתממשת באמצעות קהל מבצע , מצרף אליו עשייה מוסיקלית וספרותית אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים מובהקים . קובץ המאמרים מחזיק שלושה מדורים : שני המדורים הראשונים ערוכים על פי רצף כרונולוגי , למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה , ויוחדו לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה . במדור השלישי מאמרים הדנים בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ומקורות השפעותיו , שאינן מותנות בזמן מוגדר . המדור הראשון – ״ראשיתו של הזמר העברי״ – מתמקד בפרק הזמן ההיסטורי , שבין ימי חיבת ציון וראשית הציונות ועד לסוף העשור השני במאה העשרים . מאמרה של יפה ברלוביץ הוא כעין מבוא למדור כולו , הסוקר את קורפוס שירי העם שנוצר בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה , ואת האופן בו היווה תשתית לכינונה של תרבות הזמר הארץ ישראלית . נסקרת מרכזיותו של ה״מקום״ כמאפיין תמטי עקרוני של קורפוס זה וביטויו המובהק במושג ״מולדת״ . קובי לוריא סוקר את גלגוליו של השיר ״השושנה״ לאליקים צונזר , שנחשב לאחד משירי הזמר הציוניים הראשונים . על רקע הביוגרפיה של צונזר והרקע ההיסטורי של התקופה הוא חושף , כי על פי גרסתו המקורית ביידיש ( " די בלום " ) לא היה כלל שיר ציוני , אלא הוקדש לצאר אלכסנדר הגדול . נתן שחר , מבקש להציב מחדש את המלחין שלום פוסטולסקי , איש עין חרוד , על מפת מלחיני היצירה הקיבוצית שממנה הודר במשך כל השנים , ולעמוד על תרומתו המוסיקלית לזמר העברי , בהתבסס על חומרים ארכיוניים שונים , בפרט על ארכיון קיבוץ עין חרוד , שבו נשמרו מחברותיו של פוסטולסקי ויומנו

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help