|
|
Page:11
אוריינות וחירות ג ' נט אמיג הבעית היא ; אילו מלים אומר לכס הבוקר , שעה שלאחרונה בבקרים רבים אלככי יודעת תמיר אילו מלים לומר לעצמי , לרומו , ובוודאי לאנשים החושבים , הדואגים והמודעיס , המהווים את קהילתנו - האנשים הכותבים , ממלמדים , המצהירים על אמונתם - למותר לציין כי אלה הם ימנים כואבים ומייאשים . מערכת החינוך שלנו כל כולה , ההל כגני הילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה , מצויה בתוהו ובוהו , אם לא בסכנה ממשית . בכל יום לימודים משוטטים כרחובות ניריורק , למשל , 66 , 000 ילדים ובני נוער - אוכלוסייה השווה בגודלה לזו של עיירה אמריקנית . הם מעדיפים את מה שהרחובות מציעים על טי מה שמציעה הכיתה , צעירים מבריקים נראים בקמפוסים שלנו , כשהם נוהגים במכוניותיהם או ממהרים משיעור ערב לסמינריון יוס , ומשם למעבדה לשונית ולטרכז לימוד , כמערבולת של דרישות והשפלות שאינה דומה כלל לכוונותיהם שלהם או לכוונותיכו שלנו ? ובאותה עת משוטטים במסדרונות , ממש מעבר לקירות כיתותינו ומשרדינו , כמה מעמיתים הדינוזאורים , ששכלם הולן ומתאכן . התיאור שמשמיעה אשת מקליפורניה על השנים שחוותה מ - 1966 ועד 1971 והה כדיוק לתיאור המתאים לשנת , 1982 כפי שאני חווה אותה , " אנחנו חיים " , היא כותבת , " במיוחד אס אנחנו סופרים , תוך כפייה של מסלול סיפורי על תמונות שאין ביניהן כל קשר , על ידי ' רעיונות ' , שבעזרתם למדנו להקפיא את חזיונות התעתועים המשתנים , שהם הם החוויה האמיתית שלנו . " תחתהשפעת הזעזוע שגרמו לה המאורעות שעליהם היא מספרת - ילד נטוש על אוטוסטרדה , רציחתם של דמון נאבארו ושרון טייט - ממשיכה גיואן דידיון מקליפורניה את מאמרה " האלבום הלבן " , ומזכירה את העובדה שניהלה את חייה " כהצגה נאותה , על פי מיטב מסורת האלתור . הבעיה היחידה היתה , שכל החינוך שקיבלתי , כל מה שאי כעם נאמר לי או שאמרתי לעצמי , היווה ניגוד מוחלט לעצם הרעיון , שההפקה מעולם לא התכוונה להיות מאולתרת ... כמה שניתן להגדיר כאמצע חיי , רציתי עדיין להאמין כנארטיב וכמוכנותם של סיפורי המעשיות . " כאנשיעט וכמורים לכתיבה , האס יכולים אנו להאמין עדיין כסיפורי מעשיות וכמובנותם ? ואם לא , כמה יכולים אנו להאמין ? הבוקר אחלוק עימכס את אמונותי , לא רק כנקודת אור באפילה , אלא מתוך הנחת יסוד . שאמונותי מייצבות את אמונותיה של קה > לח זו . אני חולקת את האמינות הללו עימכם , גם מפני שחיזוקן של אמונות ושל הצהרות "אני מאמיך ' מהווה כשלעצמו פעולה , ומפני שכמו רובכם נם אני זקוקה לפעולה , כשם שאני זקוקה לאמונה . לקהילה זו יש , לדעתי , השקפה מיוחדת במינה על אוריינות מילולית היא מאוזנת ושקולה באופן מיוחד , נדיבה ושאפתנית באופן מיוחד , היא מלדעת לעצמה באופן מיוחד , מבוססת באופן מיזחד , מוסרית באונן מיוחד ; השקפה זו ממלאה צורך עז ונוקב של ארצנו ושל ארצות אחרות , מאחר שאוריינות , על פי הגדרתנו , מהווה תנאל חיוני ' אם לא בלעדי - לחופש . אוריינות , לפי תפיסתנו , היא תנאי בלייעבור לעצם קיומנו . זוהי דרישה דרמטית ואפילו מלודרמטית ? ייתכן . דרישה נכונה ! כן , אני מאמינה , וברים אלו נישאו בהרצאה בכנס שנערך בחסות כתכ וזעת College Composition and Communication כסן פתציסקו , מרץ , 1982
|
|