|
|
Page:8
כיצד מתרחשת למידה טבעית כזו של אוריינות אצל ילדים כגיל הרך ? כיצד קורה שיש ילדים המסוגלים לקרוא ולכתוב כאופן עצמאי לפני הגיעם לבית ספר , בלי שניתן להם כל אימון פורמלי בקריאה ובכתיבה ! כדי לענות על שאלות אלו מסתייע טיל בסיפור המוכר על טמן , טרזן למד לקרוא בכוחות עצמו , כיוון שנתקיימו בסיפורו שלושה מרכיבים התורמים להתפתחות של אוריינות טבעית : הימצאות דברי דפוס בסביבת הילד , היווצרות " חידה " שיוצר דבו - הדפוס וקיומו של הרצון לפותרה וכן בניית חוקיות ומערכת כללים המסייעת לו להפיק משמעות מן הלשין הכתובה . טיל רואה בילד שותף פעיל בתהליך התפתחותו , בניגוד להשקפתו של תיאוריות פסיכולוגיות רווחות ( תיאוריית הגירוי והתגובה , למשל ) . הוא שם דגש על למידה ולא רק על הוראה , אבל חשוב להרגיש : זוהי למידה כהקשר חכרתי . יחסי גומלין ( אינטראקציות ) חברתיים הם האחראיים , לטענתו , להתפתחות הטבעית של האוריינות , כקאן קצרה הדרך להסכמתו של טיל עם ההגדרה שהציעו סקריבנר וקול ( Scribner & Cole , 1981 ) לאולפנות ; " אוריינות איננה רק הידע כיצד לקרוא ולכתוב קטע מסוים , אלא כיצד ליישם ידע זה למטרות ספציפיות בהקשרים ספציפיים של שימוש '' . םימוש האוריינות אענו רק מיומנות מופשטת של ייצור , פענוח והבנה של כתיבה , אלא הוא בא לידי ביטוי כאשר ילדים משתמשים כקריאה ובכתיבה בעת כיצוע המעשים המכוננים את תרבותם . טיל מגייס גס את קביעותיו של ויגוצקי על פעילות גומלין חברתית , המהווה בסיס ליצירת פונקציות מנטליות גבוהות , יחסי הגומלין החברתיים הם , אם כן , המפתח כל תהליך התפתחותה של האוריינות הטבעית סובב סביב התנסותו ^ של הילד בפעילויות קריאה או כתיבה בתיווכם של מבוגרים אוריינים , של בני משפחה בוגרים יותר , או במהלך האירועים כחיי היום יום שלו . אלה פועלים כגורמי השראה בהתפתחותו . מה שמתחיל בתהליך ביךפסיכולוגי הופך עם הזמן לפניס פסיכולוגי . הילד מפנים בהדרגה את היחסים החברתיים ומפתח את כישוריו שלו בקריאה ובכתיבה . ההוראה המכונה הטבעית ניחנה לדבריו בעידון , בסיוע , בזמינות על פי דרישה , בשיתוף , בהיענות למניעים ולמטרות של הלומד ובסבלנות כמעט בלתי נדלית . זוהי איכות הוראה גבוהה יותר מן המקובל בדרךכלל במערכת כית הספר , אך אין וה מונע מטיל להמליץ למורים לאמץ בבית הספר הוראה כדרך זו . בדומה למאמרו של טיל , גם קנתי גתמן ו יטה גודמן דנים באוריינות המקיפה את הילחם לפני הגיעם לבית הספר ובהשפעת ההורים והסביבה עליה . נוסף על כך הם דנים בקשרים ההדוקים שבין הכתיבה לבין הקריאה וכתרומתן ההדדית של הקריאה והכתיבה זו לזו . הכותבים ממליצים למורים המנסים לתמוך בהתפתחות השפה הכתובה לדאוג לכך , שתלמידיהם יעסקו ללא הרף בשני התהליכים : בקריאה ובכתיבה . הס מדגישים את הצורך לכלול כתכנית הלימודים כתיבה מעשית , ממשית , בעלת משמעות וחשיבות למשתמש בה ז והמביאה כחשבון את האינטראקציה הכיךאישית . לצורך זה אפשר להסתפק גס בדיון כיתתי שנושאו רשימת קניות , בכתיבת יומךםענה , כלומר : יומן שיש לו קורא ( מורה , בדרךכלל ) המגיב על הנקרא , או בתקשורת מחשבים המאפשרת קיום י ' שיחות בכתבי ' . כל אלה מספקים התנסות והכשרה .
|
|