|
|
Page:14
את " הכללי " . בבירור , אמת - המידה של האוניברסאליות ב " הפואטיקה " אינה אמת - מידה של אמת או צדק , אלא אמת מידה דיאלוגית - יכולת העלילות הפיוטיות להביא את האדם להבנת עומק של חייו , ביוצרה הבנת עומק רגשית של ' החוק האישי ' של הגיבור הטרגי - ההבנה הממרקת , המזככת והמשחררת שמולידים הפחד והחמלה . הבנה רגשית זו עניינה בקבלה של האדם את עצמו , את ' החוק האישי ' שלו , דרך הבנתו וקבלתו את ' החוק האישי ' של זולתו , של הגיבור הטרגי . הידיעה העצמית שאליה מביאה הספרות היפה משוחררת לגמרי מהכרעות שיפוט רומסות וקשות , ועשויה להביא לידיעה " רכה " , מקבלת וחומלת שלך את זולתך , ודרכה , לידיעה " רכה " , מקבלת וחומלת שלך את עצמך , לא למרות , אלא משום שהיא מציגה את האנושי שבך ובזולתך , על כל הרע שבו . האם ייתכן דיבור עיוני בהיגיון הייחודי כללי של ' החוק האישי ' הדיאלוגי ? נקל להבין שהאמנויות המימטיות עצמן חופשיות מאילוצים תאורטיים של ' החוק הכללי ' ושיש ביכולתן , אם כן , להשתמש בהיגיון מפר - היגיון כהגיון ' החוק האישי ' הקונקרטי - אוניברסאלי . נשאלת השאלה , האם ייתכן לשמור על אותו היגיון מפר - היגיון , לא רק ביצירות הספרות וביצירות הקולנוע עצמן , אלא גם ב " דיבור העל " העיוני , הדן באותן יצירות מימטיות ? הדיון העיוני - תאורטי המקובל מניח שאין כל דרך להימנע מאותו " דיון על " . ברגע שאיננו עוד בדיבור ה " את " של היצירה המימטית עצמה , אלא בדיון עליה , אנו " נידונים " , בהכרח , לאותו דיבור " על " . ואכן , הנחה זו תקפה , כל עוד הדיון ביצירות נעשה בהגיון ' החוק הכללי ' , כפי שנעשה באותם דיונים עיוניים - תאורטיים של הפילוסופיה ושל תורת הספרות . עם זאת , ברגע שממירים את ' דיבור העל ' ביצירות המימטיות , בדיון עיוני שהגיונו הוא אותו היגיון דיאלוגי העומד גם בבסיסן - הגיון ' החוק האישי' הקונקרטי - אוניברסאלי - נפתחת אפשרות שאיננה קיימת ב ' דיבור העל' של ' החוק הכללי ' - האפשרות של ' דיבור עם ' היצירה . ' דיבור עם ' זה שונה מ ' דיבור העל ' העיוני - תאורטי בכך שאינו " משעבד " את עולמה הייחודי של היצירה לדיבור של ' חוק כללי ' כלשהו . באותו דיבור דיאלוגי , אין כופים על היצירה מושגים והיגיון תמאטיים או פואטיים הזרים לעולמה , אלא מקשיבים לה הקשבה שמשמרת את שפתה ואת הגיונה החד - פעמיים , ומגיעים , ממש כמו ביצירה עצמה , להבנת האוניברסאלי דרך הבנה מדויקת של הקונקרטי - דרך הבנת עולמה הייחודי של היצירה עצמה . ההבדל היחיד בין ' דיבור עם ' ל ' דיבור האת ' של היצירה המימטית עצמה
|
|