|
|
Page:14
. 4 ההגינות והמקצועיות של רשויות התביעה . הגינותן ומקצועיותן של רשויות התביעה מחייבות אחידות ושוויוניות בהפעלת שיקול הדעת שלהן . אמנם היועץ המשפטי לממשלה אחראי לאחידותה של מדיניות התביעה גם באשר לשיקול הדעת של התביעה המשטרתית , אך האם היועץ המשפטי לממשלה יכול לוודא שמדיניות הפרקליטות והתביעה המשטרתית אחידות כאשר מדובר בשני גופים נפרדים וגדולים שלכל אחד מהם תרבות ארגונית שונה כל כך מזו של משנהו ? האם הבקרה על תפקוד התובעים המשטרתיים — שכל אחד מהם אמון על תיקים רבים בהרבה מאלה שאמון עליהם כל פרקליט בפרקליטות המדינה — שווה באיכותה לבקרה על פרקליטי המדינה ? ניכר כי הבקרה על התובעים המשטרתיים וההנחיה שהם מקבלים פחותות מהבקרה ומההנחיה שפרקליטי המדינה מקבלים , ולכן סביר שיהיה חוסר אחידות ביניהם בהפעלת שיקול הדעת . . 5 אמון הציבור ברשויות התביעה וברשויות החקירה . שיקול נוסף נגד כפיפות התביעה המשטרתית לגוף החוקר הוא הפגיעה באמון הציבור . אמון הציבור בתביעה תלוי בין היתר בתדמית שלה כגוף הוגן ומעין – שיפוטי . העובדה ששוטרים עוסקים הן בחקירה הן בתביעה פוגעת בתפיסה הזו , והיא פוגעת בכך גם באמון הציבורי וגם בתביעה ובמשטרה . שני הגופים נתפסים בשיטה זו כפחות הוגנים . כפי שהבהיר השופט הנדל : על רשויות התביעה והמשטרה להבין היטב כי עיקר כוחן איננו נובע מהכלים שהדין מעניק להן . כוחן נעוץ באמון שבית המשפט , ואף הציבור , רוחש להן . אמון זה מבוסס על ציפייה להתנהלות שקופה , הגונה וישרת – דרך . אכן , רף ההתנהגות שעל הרשויות לעמוד בו 19 למסקנה שהבקרה על התביעה המשטרתית פחותה מזו שעל פרקליטי המדינה ראו דוח ועדת קורן , לעיל ה " ש , 5 בעמ ' " ) 33 דומה כי היקף הבקרה המתקיים לגבי הפרקליטות אינו חל במידה שווה לגבי כל התובעים האחרים . אמנם התביעה המשטרתית והתובעים החיצוניים עוסקים , ככלל , בתיקים בעלי חשיפה תקשורתית נמוכה יחסית לתיקים בהם מטפלת הפרקליטות , אך הדבר אינו מעיד תמיד ובהכרח על חשיבותם ומשמעותם מבחינת שלטון החוק . הם פועלים בדרך מבוזרת , ושיוכם הארגוני חושף אותם מחד גיסא להשפעות ולחצים , לעיתים לא ענייניים , ומאידך גיסא אין הם נהנים ממערך הנחיה ותמיכה בהיקף הנוהג בפרקליטות " ) . השוו לטיעון דומה שעלה באשר לתביעה המשטרתית באוסטרליה ובניו זילנד אצל , Corns לעיל ה " ש , 10 בעמ ' . 302
|
|
|