sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

בכל הברכות על מצוות התורה גם אם השומע אינו עונה במפורש אחריה , שכן שומע כעונה והרהור כדיבור . לכן במקרה שהמברך מברך גם בשביל עצמו , גם אם רמת חיובו נמוכה מזו של המתברך , יש על מי לסמוך . ובכל זאת , אם אפשר , עדיף שהשומע יענה " אמן " אחר הברכה . בשולי הדיון בדין זה נשאלת השאלה אם אדם יכול ליזום ברכה שאינו מחויב בה כלל וכל כוונתו היא להפוך את השומע לעונה . להבנתי , אפשר לומר שברכה זו נצרכת ביותר , מאחר שברכה הנאמרת למען אחר אינה נחשבת " שלא לצורך " . במקרה שלנו , שבו מדובר באדם שהאפשרות היחידה שלו לברך היא על ידי דיבור של אדם אחר המשמש לו צינור לביטוי רצונו הפנימי , יש חיוב לברך בעבורו , ועל כן הוא גם יוצא בה ידי חובתו . להשלמת התמונה ההלכתית יש לעיין גם במידת האחריות ההלכתית שיש לקרוב משפחה בכל הנוגע לקרוביו . מחויבות זו תצטרף לטענתי שאדם רשאי ליזום ברכה שאינו צריך לה בעצמו . 16 רבי עקיבא איגר , ברכות כ , ב . לדעתו , על פי רבנן ייתכן שהנהנה מן הברכה צריך למלמל אותה , כי דין הרהור כדיבור דמי הוא בדין תורה . 17 ראו משנה , ברכות ח , ח , על העונה אחר ברכת כותי . וכן טור , אורח חיים סימן ריט , בשם אביו הרא " ש ( ר ' יעקב בן הרא " ש , ; 1343 - 1269 קלן וטולדו ) . שכשהמברך אינו מחויב בברכה , על השומע לענות אמן כדי להיחשב כמי שבירך בעצמו . וראו בעניין זה שו " ת יחל ישראל , סימן יב ( הרב ישראל מאיר לאו , נולד 1937 הי " ו ; פיוטרקוב וישראל ) . 18 הרב שרגא פיביש שנעעבאלג ( " בענין שומע כעונה והרהור כדיבור " , זכור לאברהם , תשנ " ז - תשנ " ח , עמ ' שמ - שמג ) דן בשאלה זו וסובר שלא רק שהמברך עובר ב "לא תישא " , אלא גם השומע עובר , כדין שומע כעונה . בכל הכבוד , נראה שהכותב מפריז מעט . אמנם נראה מהמשך דברי בעל " ידיו של משה " ( שם ) שאף הוא סובר שאין יוצאים בכך ידי שומע כעונה ושהמברך עובר באיסור ברכה לבטלה . ראו גם פני יהושע , ברכות מה , ב . 19 ראו שו " ת שאגת אריה , ישנות ו ( בדין אלם בברכות ובמצוות ) ( בעל הטורי אבן ) . הבחנה שוודאי יש לעשות היא בין מי שבירך ברכה לשמה לבין מי שמברך כחלק מטקסט בהצגה ואין לו שום כוונת ברכה . גם אם השומע הוא בדרך כלל כעונה , הרי במקרה כזה — שבו למברך עצמו אין שום כוונת ברכה אלא רק כוונה לאמירת טקסט — השומע לא ייחשב כמי שבירך בזכות אותה ברכה , גם אם " ענה " לה , כיוון שהמברך עצמו התייחס לברכה כאל טקסט חסר משמעות דתית .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help