|
|
Page:9
תקצירים כבוד האדם במשפט הגרמני חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מעגן בישראל את הערך החוקתי של כבוד האדם ומסדיר את ההגנה על כמה זכויות חוקתיות — הזכות לחירות אישית , הזכות לפרטיות , הזכות לשם טוב והזכות לחיים ולשלמות הגוף . בצדו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מסדיר חוק יסוד : חופש העיסוק את ההגנה החוקתית הניתנת לחופש העיסוק . זכויות יסוד אחרות — כמו חופש הביטוי , חופש הדת והמצפון או הזכות לשוויון — אינן מוזכרות במפורש בחוקי היסוד . הסדרה חלקית וחסרה זו של זכויות היסוד מגבירה את מעמדה ואת חשיבותה של ההגנה החוקתית על כבוד האדם . השאלה מהו תוכנו של הערך החוקתי של כבוד האדם ומהי ההגנה שמעניק חוק היסוד לכבוד האדם היא שאלה פרשנית , ומטבעה אין היא נענית בתשובה ברורה . ואולם המצב החוקתי הקיים בישראל — שבו ערך כבוד האדם המעוגן בחוק היסוד משלים את ההגנה החסרה על זכויות חוקתיות אחרות באמצעות פרשנות משפטית — מגביר את חשיבותה ואת משמעותה של הפרשנות הניתנת לו . כבוד האדם המעוגן בחוק היסוד מתפקד כזכות מנחה , שעשויה לקבל פרשנות מרחיבה ולכלול זכויות חוקתיות שלא זכו לאזכור מפורש בחוקי היסוד . ואולם היא גם עשויה לקבל פרשנות מצמצמת . לפיכך יש לתת לערך כבוד האדם פרשנות ברורה ולקבוע את תחום ההגנה שהוא מעניק . פרשנות זו עשויה להיות שונה במצב המשפטי הנוכחי לעומת מצב דברים רצוי , שבו תהיה לישראל מגילת זכויות מלאה שכבוד האדם הוא חלק ממנה לצדן של זכויות היסוד המרכזיות האחרות . אף על פי ששיטות משפט שונות מכירות בחשיבותו של ערך כבוד האדם , נראה שאין שום שיטת משפט שבה ערך כבוד האדם הוא מרכזי ועקרוני כל כך כמו שיטת המשפט הגרמני . כבוד האדם מעוגן בסעיף הראשון לחוק היסוד הגרמני וזוכה למעמד מיוחד , אחר מזה שיש לכל זכות יסוד או ערך חוקתי
|
|
|