|
|
Page:5
מבוא לפני שנים אחדות , כשעשיתי את צעדיי הראשונים בתחום הכשרת המורים , הוזמנתי להרצות לפני פורום מנהלי המכללות לחינוך . באותה עת סיימתי מחקר בקרב מורים בישראל ובחו״ל שמטרתו לברר היכן רכשו את מקצועיותם הפדגוגית . ממצאי המחקר הפתיעו אותי מאוד , שכן איש מהמורים לא טען כי מקצועיותו מקורה במוסד ההכשרה . זאת ועוד , דבריהם על מוסד ההכשרה לא היו מחמיאים כלל וכלל . בדחילו ורחימו הכנתי את ההרצאה , שהרי לומר למנהלי מוסדות ההכשרה כי עבודתם אינה נושאת את הפרות המקווים ( שלא לומר שהיא בגדר ברכה לבטלה ) , נראה לי כמו להזמין יידוי אבנים לעברי . מה הופתעתי כשהמנהלים היו קשובים מאוד , ואחרי ההרצאה ניגשו אליי כמה מהם והודו לי במילים חמות על הדברים . הופתעתי מתגובתם . הרגשתי כי התפרצתי לדלת פתוחה , אך שאלתי את עצמי איך אפשר להסביר את העובדה כי אותם מנהלים , שקיבלו בפתיחות רבה את הנתונים הקשים שהבאתי , מקיימים מדיניות הכשרה שהם עצמם משוכנעים שאינה אפקטיבית בעליל . עם השנים תמיהתי לא שככה . עיון בכתבי עת מקצועיים לימד אותי כי חוקרים והוגים רבים שעוסקים בהכשרת מורים מביאים עדויות מחקריות לרוב , שמלמדות על כישלונן של תכניות ההכשרה , אף שהם משתמשים לא פעם בלשון רכה יותר . למרבה הפלא לרבים מהם מעמד אקדמי בכיר , והם היו מעורבים כך או אחרת בתהליכי הכשרת מורים . כיצד נסביר את העובדה כי למרות המודעות אין שינוי משמעותי בתהליכי הכשרת המורים והאכזבה הולכת ונמשכת ? כדי להעריך את האפקטיביות של תכניות ההכשרה מקובל להשתמש בשני קריטריונים עיקריים : הראשון שבהם נוגע למידת שביעות הרצון של הבוגרים . רבים מהבוגרים , כמו שעולה ממחקרים רבים , סבורים כי תכניות ההכשרה לא הכינו אותם מספיק לעולמה האמתי של ההוראה . הקריטריון השני נוגע למידת ההתמדה . נראה כי כמעט מחצית מבוגרי תכניות ההכשרה , בארץ ובעולם , 1 במחקר השתתפו גם שתי עובדות סוציאליות שמלמדות בבתי ספר בחו״ל . הן היו היחידות , מתוך 50 המורים , שנתנו את קרדיט רכישת המקצוע למוסד ההכשרה שלהן ( . ( Shkedi , 1996
|
|
|