sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

משהו על אהבה ואינטימיות ועל התאהבות מלווה בחוויה מטלטלת ועל המפגש של התנסות אישית עם ה " עולם " . היום שני הסיפורים נותנים ביטוי לקשר שלא ניתן להתרה בין האישי לחברתי , בין הפעולה לבין ההוויה , בין עשייה לבין משמעותה . שני הסיפורים מעלים שאלה כפולה על המקומות הסימבוליים של הכתיבה במארג האנושי : האחת היא מאיזה מקום ( חברתי , אידיאולוגי , פילוסופי , דידקטי , דמיוני ... ) כותבים ? השאלה השנייה היא מה קוראים במקום הכתוב הזה ? איזה סוג של טקסט מחפשים וחושפים במארג הקולות הכתובים ? כי זוהי נקודת מוצא - כל כתיבה שואלת משהו על אופני קריאתה ועל דרכי פרשנותה . היא שואלת דבר - מה על המבט הזה הנפרד ממנה כדי לייצר אותה כאובייקט , לחשוף את מהותה כטקסט כתוב הנבדל מהסובייקט שיצר אותה . הסיפור הראשון מציג משהו על האופן הלא - מודע שבו אנחנו לומדים ; וגם משהו לא מסותת על אהבה , על סקרנות , על מבט מן הצד , על מרחב מוגן , על חשיפה , על שותפות . מבלי לשים לב , שכבות של ידע נטמעות בגוף וברקמתו , מעצבות חוויה , מעוררות את החושים ומסמנות את הדרך למופשט . בשבילי , לכתוב זה קודם כול לחוש את הגוף בפעולה , להתחבר למקום הפנימי / חיצוני שממנו כותבים . מרחב הכתיבה הוא - " unheimlich " משמע אותו מקום ביתי , בטוח ומוכר אך גם מקום מפחיד , סורר , מעודד זרות , מעורר את המפלצות האישיות שאת שמן אין איש יודע . ובגלל היבט זה המקופל במעשה הכתיבה , לכתוב זה לא מעשה נעדר סכנות : כל מילה מעוררת אסוציאציות ורגשות , לוקחת לכל מיני מקומות , חלקם שגרתיים וחלקם לא - צפויים ; כל מילה , כמו ריזום ( , ( rhizome נמנעת מלהשתקע במקום אחד , דורשת תשומת לב ומוכנה להתנער unheimlich 1 ( המאוים או האלביתי ) היא המילה הגרמנית שבה נעזר פרויד ( 1919 ) כדי לתאר חרדה או תחושת מועקה ביחס לדבר - מה מוכר , נהיר , ביתי , אינטימי . עצם הזרות והצמרמורת שוהות בתוך מה שהינו קרוב ומוכר . הביטוי מדגיש את המסתורין ואת הצד המאיים והאפל שבתופעות המוכרות , כולל טבעו של האדם . ( יש לזכור שהמסה נכתבה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה . ) 2 ״ריזום״ הוא שם בוטני שנועד לתאר צמחים אשר השורשים שלהם גדלים לרוחב ומצמיחים צמחים על פני שטח רחב , כגון תפוחי אדמה . שם זה נבחר על ידי הוגי הדעות ג ' יל דלז ופליקס גואטרי ( Deleuze & Guatari , 1978 ) כדי להנגיד בין תרבות עץ ליניארית ובין תרבות הריזום המתפשטת לרוחב , מקשרת בין נקודות שונות ומייצרת " מהפכה " בתפיסת התרבות . קראתי את ספרם בתחילת שנות ה - , 80 ורוחו החתרנית והחופשית השאירה עליי רושם עז בתחילת דרכי בהדרכת סדנאות . בספר צנום זה הם גם הציעו , באופן גולמי , את הקריאה כ " מכונת קריאה " , ככלי המאפשר להפיק תוצרים מסוימים .

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help