|
|
Page:12
שתי השפות האלו , עברית ברובד הרשמי ויידיש ברובד הבלתי - רשמי , הן קיימו ביניהן יחסי רב - מערכת : יחסים הדדיים של נתינה ולקיחה ואימוץ מודלים האחת מרעותה . יחסים הדדיים אלו תרמו מחד גיסא לאי - התאבנותו של הרובד הקנוני הרשמי אותו ייצגה השפה העברית בצורת ספרות תורנית , חוזים , עדויות משפטיות וכדומה ומאידך גיסא לזכייתו של הרובד הבלתי רשמי אותו ייצגה היידיש בצורת ספרות פופולארית , פולקלור , הומור ועוד בסטטוס פורמלי וממסדי יותר . שני רובדי התרבות הללו השתקפו הן באוספיה של ספריית שטראשון , הן בקהל הקוראים והמבקרים והן בסוכני התרבות שהיו מופקדים על הספרייה . האוספים הורכבו ברובם ממגוון תחומי - דעת ברובד הרשמי של התרבות היהודית ( כספרות תורנית ) וברובד הלא - רשמי ( ספרות יידיש ) . אוספים אלו שימשו אבן שואבת למגזרי אוכלוסייה שונים בעלי צורכי - מידע שונים וממעמד חברתי - כלכלי שונה שאף הם פעלו בשני רובדי התרבות היהודית , העברית הקנונית והיידיש , כשם שפעלו המופקדים על ספריית שטראשון ובראשם הספרן חייקל לונסקי . כאמור , ספריית שטראשון פעלה בווילנה , במשך כל שנות קיומה , כחלק ממרכז לתרבות העברית ולתרבות היידיש . מרבית אוספיה ( הטקסטים ) שמקורם בתרומות , שיקפו את הפעילות הלמדנית הנמרצת של בעליהם ; מרבית קהל קוראיה נעזר באוצרותיה לצורכי לימוד , מחקר וכתיבת עבודות ; וכן המתווכים בין אוספי - הספרייה לבין קהל - הקוראים היו בעצמם משכילים ואנשי - עט ובתור אוהבי - ספר היוו סוכני - תרבות נאמנים . כאלו היו המופקדים על ספריית שטראשון ובראש וראשונה הסופר חייקל לונסקי , ספרנה הראשי שעבד בה משנת 1895 ועד ליומה האחרון . לפיכך , תוצג בספר זה ספריית שטראשון כמקום מפגש בין יוצרים . כלומר , כמרכז אורייני משכילי וכמרכז התרבות היהודית בווילנה . הפרק הראשון מוקדש לתיאור דמותם ותולדות חייהם של ר ' שמואל שטראשון ושל ר' מתתיהו שטראשון , ולתרומתם הייחודית בכינון וילנה כמרכז ההשכלה העברית . יסופר בו על פועלו הציבורי של מתתיהו שטראשון למען רווחתה של קהילת וילנה ועל הקדשת ספרייתו הפרטית הגדולה לה בצוואתו . עוד תתואר פעילותם של ציוני וילנה להעברת הספרייה מראשותו של אפוטרופוס עזבונו לידי הקהילה , ובניית בניין נפרד עבורה ; פעילותה ודרך ניהולה במשכנה החדש החל משנת 1902 ועד שהשלטון הקומוניסטי הפך אותה ב - 1 בנובמבר 1940 ל " ספרייה העממית מס ' . " 4 מרבית אוספיה של הספרייה ע " ש ר ' מתתיהו שטראשון מקורם בספריות פרטיות שנתרמו לה . ספריות אלה שיקפו את פעילותם האינטלקטואלית של אספני הספרים ואת מאמציהם המרובים להרחבתן , כיוון שמרביתם היו מלומדים , משכילים וחוקרים במדעי היהדות שפרסמו ספרים ומאמרים בעיקר בלשון העברית . במלים אחרות , ערכם הרב של האוספים נבע מכך שהם שיקפו את הפעילות הלמדנית הנמרצת של בעליהם . לפיכך , הפרק השני המוקדש לתיאור אוספי הספרייה יתמקד הן באוסף המקורי של מתתיהו שטראשון על - פי הקטלוג לקוטי שושנים ( ברלין , 1889 ) והן בספריותיהם של תורמים שונים תוך כדי העלאת דמותם 7 איתמר אבן - זהר , " אספקטים של הרב - מערכת עברית - יידיש " , הספרות , , ( 36 - 35 ) , 4 - 3 קיץ , 1986 עמ ' . 54 - 46
|
|