|
|
Page:10
בשלושה מיליון דולר לערך . כמרכז התרבות העברית והיהודית , הן התורנית והן המשכילית , היוותה ספרייה זו אבן שואבת לשוחרי דעת והפכה לאחד מסממניה המובהקים של אווירת הלמדנות והחקרנות ששררה בקרב קהילת וילנה מאז ימי הגר " א ( הרב אליהו בן שלמה זלמן , 1797 - 1720 ) ובשל כך זכתה לכינוי ' ירושלים דליטא ' . מתתיהו שטראשון ואביו שמואל שטראשון נמנו עם חוג המשכילים שפעל בווילנה החל מהמאה התשע - עשרה ואליו השתייכו בין היתר הסופרים והחוקרים המרכזיים הבאים : מרדכי אהרן גינצבורג ( , ( 1846 - 1795 יצחק אייזיק בן - יעקב ( , ( 1863 - 1801 שמואל יוסף פין ( , ( 1890 - 1818 אייזיק מאיר דיק ( , ( 1893 - 1814 יהודה בעה " ק ( , ( 1900 - 1820 קלמן שולמן ( , ( 1899 - 1821 אד " ם הכהן ( 1878 - 1794 ) ובנו מיכה יוסף לבנזון , מיכ " ל ( , ( 1852 - 1828 יהודה לייב גורדון ( , ( 1892 - 1830 חיים לייב מארקון ( 1909 - 1848 ) ועוד רבים אחרים . משכילים אלו השתמשו באופן טבעי בלשון העברית ביצירותיהם ובמחקריהם כפי שכותב בן - ציון דינור : השכלת וילנה אינה זו שבאה מלמעלה ... היא זו שבעצם הווייתה שמשה ביטוי לתפיסת - עולם חדשה של השכבה האינטלקטואלית בעם , זו שבגילוייה הייתה מנוף להעלאתו התרבותית של העם . ומשום כך לא רק " לבושה " היא עברית : הורתה ולידתה היא עברית . כמרכז תרבות התאפיינה הספרייה ב " פעילות אינטנסיבית , דינמית ושיטתית , שבה התקיימו לאורך זמן יחסים דינמיים בתוך המשולש של קוראים , יוצרים וטקסטים . " וילנה וסופריה אכן גרמו להפיכתה למרכז התרבות העברית במאה התשע - עשרה ובעשור הראשון של המאה העשרים . תרמו לכך בין היתר גם לימודי הדקדוק העברי שהונהגו בחלק מבתי - הספר ; הוצאתם לאור של כתבי - עת עבריים כמו למשל : פרחי צפון ( , ( 1844 , 1841 הכרמל ( (; 1880 - 1860 ובתי - הדפוס שהדפיסו ספרים בעברית כמו בית - הדפוס ראם , שריכז סביבו מגיהים ומדקדקים . חל אפוא גידול בציבור היוצרים העבריים ובציבור צרכני השפה העברית . הוקרת השפה העברית השתלבה והתעצמה בקרב משכילי וילנה הן מתוקף עיסוקם במדעי - היהדות ובחכמת ישראל והן מתוקף רצונם להמשיך ולשמור על ערכי הדת היהודית . כמו - כן , ההכרה בחשיבותה של השפה העברית כשפה לאומית התעצמה אצל אלו שדבקו ברעיון הציוני . האקלים התרבותי בווילנה היה אפוא ספוג ביחס של כבוד לערכי הדת היהודית ; להשכלה , ללימוד ולחקר ; באהבה ללשון העברית ובחיבה לארץ - ישראל . הספרייה ע " ש ר ' מתתיהו שטראשון הפכה למרכיב משמעותי , חי ותוסס במערכת החברתית ובחיי התרבות של הקהילה , מכיוון ששיקפה את המגמות האלו וסיפקה להן מענה . הקמתה , ניהולה ופעילותה כספרייה 3 ייוו " א , , r . g . 3 תיק . 2319 4 בן - ציון דינור , " ירושלים דליטא " , בתוך : לייזער ראן ( עורך ) , ירושלים דליטא אילוסטרירט און דאקומענטירט , ווילנער פארלאג , ניו - יארק , תשל " ד , כרך ראשון , עמ ' . XVI 5 זהר שביט , " תהליך גסיסתו של המרכז באירופה ונדידת המרכזים באירופה " , מתוך : זהר שביט ( עורכת ) , תולדות היישוב היהודי בארץ - ישראל מאז העלייה הראשונה – בנייתה של תרבות עברית בארץ - ישראל , מוסד ביאליק , ירושלים , תשס " ב , חלק ראשון , עמ ' . 45
|
|