|
|
Page:10
אליהן . הדוגלים בגישה זו מבקשים לברר מבחינה רעיונית — פילוסופית ותיאולוגית — כיצד ניתן לקיים את חיי האמונה בה ' וקיום מצוותיו מבלי לבססם על נתונים שהמדע עשוי לשלול — כגון המהימנות ההיסטורית של חלקי המקרא השונים , שלמותו ואחדותו של כל אחד מספרי המקרא , זמן חיבורה של הספרות המקראית על כל חלקיה או זהותם של הסופרים שהעלו אותה על הכתב וכיוצא באלה . דוגמה ידועה לניסיון שכזה ביחס לחקר התורה היא הפתרון שהציע הרב מרדכי ברויאר לשאלת אחדותה של התורה ומועד חיבורה . עמדתו היא שיש לקבל את התיאוריה הידועה בשם השערת התעודות , כפי שהציע אותה המחקר הביקורתי הקלאסי מאז אמצע המאה השמונה עשרה ועד סמוך לימינו . תורת התעודות גורסת שהתורה היא חיבור של כמה תעודות השזורות זו בתוך זו לכל אורכה , אך לדעתו של הרב ברויאר בניגוד להשערת המחקר , התעודות הללו לא נוצרו בידי אסכולות ספרותיות שונות שפעלו בישראל בימי קדם ושחזרו , כל אחת לפי דרכה , את המאורעות ואת המצוות שניתנו , אלא הן יצאו מתחת ידו של ה ' , נותן התורה , וניתנו למשה כשהן כבר מחוברות יחדיו . יסוד החשיבה המדעית הביקורתית הוא שהמדע חייב להיות נטול פניות : אי אפשר שהנחות מוקדמות , אמוניות או אחרות , ידריכו את המחקר לעבר מסקנות . לפיכך , ארכיאולוג , לדוגמה , אמור לגשת לחפירה מבלי שהוא מחויב מראש להנחות כלשהן בדבר הסודות הטמונים באדמה והמסקנות העשויות לעלות מהם . רדיפת האמת ודחיית כל סילוף ועיוות הן גם היסוד של יראת ה ' . ארכיאולוג ירא שמים , הנרתע מפני השקר והסילוף ורק האמת היא נר לרגליו , אמור לראות את עצמו מצווה לקבל עליו רק את העובדות המתגלות מהחפירה והחקירה — דווקא מכוח אמונתו ומחויבותו הדתית . בנקודה זו מצטלבות אפוא דרך המחקר ודרך האמונה . וכשם שארכיאולוג שאין יראת ה ' בלבבו המטה את המחקר מפני סיבות שונות , כגון נטיותיו הפוליטיות או רצונו לשאת חן בעיני האמונים על מוסכמות עולם המדע , אינו נאמן לכללי השיטה המדעית , כך גם הארכיאולוג ירא השמים , אם הוא ניגש לעבודת המחקר עם תחושת חובה לדבוק במוסכמות של הדת או של הציבור הדתי ביחס למסקנות שהוא רשאי להגיע אליהן , אינו נאמן לחובתו הדתית . לפיכך , יש חשיבות ראשונה במעלה לגיבושן ופיתוחן של גישות דתיות המשחררות את עולם המחקר המדעי מכל כפיפות לתוצר מסוים ובמקביל משחררות את העולם האמוני מאימת המסקנות של המחקר המדעי . יהיה בכך כדי לתרום להתקדמות המחקר חסר הפניות , אך גם לגיבושה של אמונה אמיצה וברורה , שאינה נושאת פנים ואיננה מתייראת מהשימוש בכלים שהמדע מעמיד לרשותה . תחת זאת , היא מאמצת אותם באהדה , תוך הכרה שהחתירה לאמת מדעית היא חובה דתית . דברים אלה נכונים בכל תחומי הדעת , לרבות מדעי היהדות . אך האתגר שהם מציבים גדול במיוחד בתחום לימוד כתבי הקודש ופרשנותם , ובתחום זה גם חשיבותם הרבה ביותר . פיתוח גישות המאפשרות חקירה מדעית חסרת פניות של ספרות המקרא ושל כל הקשור אליה — בראש ובראשונה פרשנותה על פי פשוטה על כל המשתמע מכך , לרבות תהליכי החיבור והמסירה , אך גם לימוד ההיסטוריה והריאליה של העולם המקראי בפני עצמו ; הבנת האמונות והדעות המובעות במקרא ; חקר דרכו של מקרא ואופיו הספרותי לכל סוגיו ; וראיית המקרא בהקשרו התרבותי הקדום — מבלי להביא לערעור של האמונה בה ' ושל המחויבות לקיום המצוות , הוא מן האתגרים הדחופים ביותר בימינו . הממצאים של חקר המקרא וחקר העולם הקדום הגיעו לידיעת הרבים , צברו משקל עצום ונסקו לרמת שכנוע מרשימה ביותר עד שאי אפשר כלל להתעלם מהם ולא ניתן לבטלם .
|
|