|
|
Page:11
מבוא אגדה בריטית עתיקה מספרת על המלך קאנוט שלקח את שרביטו , חבש את כתרו והלך אל חוף הים , ושם ישב וציווה על הים לחדול מזעפו ועל הגלים לחדול מתנועתם . מוסד הצנזורה הצבאית וצווי איסור הפרסום אוחזים היום בשרביטו של המלך קאנוט . אין הסדרים חקיקתיים רבים שנחשפו לטכנולוגיה המערערת על עצם יכולתם להתקיים כמו ההסדרים העוסקים בפיקוח על כלי התקשורת . במובן זה יש לראות את הדיון במניעה מוקדמת של ביטוי מטעמי ביטחון בתוך הקשר רחב יותר — הצורך לבחון מחדש פרדיגמות שהיו תקפות במאה העשרים בכל הקשור ליחסים בין השלטון לכלי התקשורת . יחסים אלו , בכלל זה הצנזורה מטעמי ביטחון , השתנו בכל פעם שהתפתחו דרכי התקשורת . לכן אין פלא שהצנזורה בכל רחבי העולם נדרשת היום לעבור גלגול נוסף בעקבות המהפכה הדיגיטלית . צנזורה על מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה בעתות חירום או מלחמה מקובלת בעולם הדמוקרטי ונתפסת כנגזרת של הזכות לחיים שלמענה מוצדק ואף מתחייב להגביל את חופש העיתונות . בפרשת שניצר , פסק הדין המנחה בתחום הצנזורה , קבע בית המשפט העליון כי " הזכות לחיות בחברה קודמת לזכות להביע בה דעה " . הנחת המוצא של מחקר זה דומה וגורסת שבמקרים מסוימים המדינה חייבת להגן על סודותיה . עם זאת , חשיפה תקשורתית גם היא חיונית , כפי שהסביר בית המשפט באותה פרשה : 1 להיסטוריה של הצנזורה במערב ראו למשל “ Livre et censure : Bibliographie , " ) Bibliotheque nationale de France ) 2007 ( מקוון ( . 2 משה נגבי חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל : דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית . ) 2011 ) 95 3 בג " ץ 680 / 88 מאיר שניצר נ ' הצנזור הצבאי הראשי , פ " ד מב ( . ) 1989 ) 630 , 617 ) 4
|
|
|