|
|
Page:6
חוסר מעש והשלכותיו תקופת המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות המוקדמת שלאחר סיום הלימודים ( transition from school to work ) היא תקופה משמעותית ביותר לגיבוש העתיד . אחד הגורמים התורמים להשתלבות חברתית מוצלחת הוא השתתפותם של צעירים בשוק העבודה . המעבר מספסל הלימודים לתעסוקה מביא עמו עלייה בהכנסה , ולכן הוא היבט חשוב של עצמאות ( . ( Carcillo et al ,. 2015 מנגד , אי – השתלבות בשוק העבודה עלולה ליצור אבטלה כבר בגיל צעיר ומן הסתם תוצאות שליליות בהמשך , בטווח הקצר והארוך . כך למשל , מחקרים הוכיחו כי אנשים שחוו תקופות של אבטלה בגיל צעיר עלולים להיות מובטלים גם בשנות חייהם המבוגרות יותר ( Gregg and Tominey , 2005 ) או להיות בעלי הכנסה נמוכה ( . ( Mroz and Savage , 2006 המונח " חוסר מעש " ( NEET – Not in Employment , Education or Training ) נטבע לראשונה בבריטניה בסוף שנות השמונים של המאה העשרים , עם החמרת המדיניות הממשלתית כלפי זכאות של מובטלים לתמיכה מהמדינה . המדיניות החדשה ביטלה את הזכאות לדמי אבטלה של נערים בגילים 18 - 16 שעזבו את הלימודים ואף הוציאה מקטגוריית האבטלה צעירים מתחת לגיל . 25 עם אכיפתה התברר כי צעירים רבים בטווח הגילים המדובר לא נמצאים במסגרות רשמיות , ולכן הם כונו " בעלי סטטוס , " 0 מונח שהוחלף במרוצת השנים ל " חסרי מעש " . המונח התפתח אפוא כדי לאפיין קבוצת אנשים שלא נמצאים במסגרת תעסוקתית או לימודית או בהכשרה מקצועית . טווח הגילים הורחב ל – . ( Serracant , 2014 ) 34 - 15 המונח " חסרי מעש " נעשה מרכזי במדינות המערב בעשרים השנים האחרונות , בייחוד אחרי המשבר הכלכלי ב – , 2008 שהותיר אחריו שיעור גבוה של צעירים חסרי מעש . חסרי מעש הם קבוצה הטרוגנית למדי . יש בהם אנשים צעירים שזמינים לעבודה ומחפשים תעסוקה באופן פעיל , ויש בהם שאינם זמינים לעבודה או אינם מחפשים עבודה ( . ( Carcillo et al ,. 2015 בקבוצת הלא – זמינים לעבודה נכללים חולים כרוניים או אנשים עם מוגבלות ומי שאחראים לטיפול בילדים או בקרובי משפחה . קבוצת חסרי המעש הזמינים לעבודה אך אינם מחפשים אותה מכונים " חסרי מעש לא – פעילים " . יש בהם שנמצאים בתקופת מנוחה , ואחרים מפתחים את מיומנויותיהם בעבודות התנדבות ( . ( Furlong , 2006 כאמור , המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 יצר גידול במספר חסרי המעש המובטלים במדינות ; OECD חלקם של חסרי המעש הלא - פעילים ( כלומר , אינם מחפשים עבודה ) נותר יציב או אפילו ירד . בישראל נמצא כי כ 4 מתוך 5 חסרי מעש , בממוצע , אינם מחפשים עבודה ( . ( Carcillo et al ,. 2015 הגיוון בסיבות להימצאות במצב של חוסר מעש עורר את השאלה בדבר השונות בנתוני הרקע של חסרי המעש ואת הצורך בהבנת מקורות התופעה . ובכן , במחקר אחד נמצאה הטרוגניות גבוהה בקרב הנבדקים שהוגדרו חסרי מעש : 53 . 5 % היו נשים , 46 . 5 % גברים , 40 . 5 % עם רקע של הגירה , 48 . 8 % מהם נשרו מוקדם מבית הספר , ואילו 51 . 2 % סיימו 12 שנות לימוד חובה בבית הספר . הבדלים ראויים לתשומת לב נמצאו בין קבוצת חסרי המעש לקבוצה של מי שאינם חסר מעש : חסרי המעש הם בדרך כלל נשים ו / או עם רקע של הגירה ו / או חיים ביישובים עירוניים ו / או נמצאים במערכת יחסים זוגית . כמו כן יש להם סיכוי גבוה יותר להיות הורים לילדים , ובדרך כלל הוריהם בעלי השכלה נמוכה יחסית ( . ( Tamesberger and Bacher , 2014 ממצאים אלו מדגישים ביתר שאת עד כמה חשוב להתייחס לתת – הקבוצות המרכיבות את הקבוצה הכללית של חסרי המעש , לעמוד על הסיבות לאי – השתתפותם במסגרות של לימודים או של עבודה ולהבין את צורכיהם . הבנה זו חשובה בעיקר בבואנו לבחון את התופעה אצל הצעירים הערבים בישראל , שמעמדם החברתי – כלכלי והיותם מיעוט אתני מובחן עלולים להביא להתרחבות תופעה זו בקרבם . ואולם קודם שנפנה לגורמים שיכולים לנבא חוסר מעש , חשוב להדגיש את השלכותיה של התופעה בטווח הקצר והארוך .
|
|