|
|
Page:5
מבוא אי – שוויון בהישגים תעסוקתיים , בהכנסות או במשאבים מוגדר הן בקרב גורמים ממסדיים , כמו בנק ישראל ( פלוג , , ( 2013 והן בקרב חוקרים אקדמיים ביקורתיים ( Kenworthy , 2008 ) בעיה כלכלית וחברתית כבדת משקל שיש לה השפעות רבות . בין היתר נטען כי האי – שוויון קשור לתחלואה , לפירוק הלכידות החברתית ולבזבוז משאבים כלכליים ( Coleman , 1988 ; Wilkinson , 1997 ; Weich , Lewis , and Jenkins , 2001 ; Hudson , . ( 2005 עוד נטען כי אי – שוויון גבוה מכרסם ביסודות המשטר , בהליכים הדמוקרטיים ובערכי הכבוד ההדדי והשוויון העומדים בבסיסם ( . ( Margalit , 1996 ; Dworkin , 2000 בשל החשיבות הברורה של הסוגיה חוקרים וקובעי מדיניות רבים עמלים לפענח את המנגנון הגורם לאי – שוויון ולעמוד על הפעולות שיש לנקוט כדי להקטין אותו ובד בבד לקדם צמיחה כלכלית ושגשוג ( דהן ואח ' , ; 2002 פלוג , . ( 2014 היבט אחד של האי – שוויון שנחקר רבות בישראל מתמקד בחלק של האי – שוויון בהכנסה שבין קבוצות המוצא המרכיבות את החברה . ממצאי המחקרים בתחום מעלים שני ממצאים חשובים : הראשון , הגידול באי – שוויון בין קבוצות אלו הוא שאחראי לגידול במדדי האי – שוויון הכלליים בישראל מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( פלוג , (; 2013 השני , מעמד חברתי – כלכלי , ובכלל זה הישגים השכלתיים , מסבירים רק חלק מהאי – שוויון בין קבוצות המוצא בישראל ( . ( Yaish , 2001 לנוכח ממצאים אלו והתוצאות המרחיקות לכת של האי – שוויון יש אפוא חשיבות רבה לניסיון להוסיף ולזהות את הגורמים המשפיעים על פערי ההכנסות שבין קבוצות המוצא . לפיכך מטרתנו העיקרית במחקר זה היא לתרום לגוף הידע המנסה למפות את המשתנים המשפיעים על האי – שוויון הכלכלי בין קבוצות בחברה הישראלית בכלל ובין הקבוצה הערבית לקבוצה היהודית בפרט ולהסיק מכך המלצות שיתרמו למאבק להקטנתו . כדי לעשות זאת נראה לנו שבצד גורמים חשובים נוספים המשפיעים על פערי ההכנסות בין הקבוצות בישראל , ובכלל זה בין ערבים ישראלים לקבוצות היהודיות , יש להתמקד בפערים שבין קבוצות אלו ברמת השכיחות של האי – הלימה בין רמת השכלתם לבין תעסוקתם ובהשפעה הדיפרנציאלית של מצבי אי – הלימה אלו על ההכנסה הממוצעת של המשתייכים לקבוצות למיניהן . מסורתית , המחקר הבוחן את הקשר שבין שייכות לקבוצת מיעוט לבין אי – הלימה בין השכלה לתעסוקה ואת השפעותיה על השכר מסווג את אפשרויות האי – הלימה לשני סוגים : הראשון הוא " השכלת חסר " — כאשר לפרט דרגת השכלה הנמוכה מזו הדרושה למקצוע שהוא מועסק בו ; השני , " השכלת יתר " — כאשר לפרט השכלה הגבוהה מזו
|
|