|
|
Page:11
הקדמה פרופסור יצחק שיחור מאז שלהי שנות השבעים של המאה הקודמת עוברת סין מהפך דרמטי שלא היה כמותו בתולדותיה . חלק ניכר ממהפך זה קשור לשורה של רפורמות אשר יזם דנג סיאו - פינג , יורשו של מאו דזה - דונג כמנהיג סין , ואשר מתומצתות בסיסמה " ארבע המודרניזציות " . כל הארבע עוסקות בענייני פנים של סין : מודרניזציה של חקלאות , תעשייה , מדע וטכנולוגיה , והגנה לאומית . אין בסיסמה זאת שום אזכור למדיניות חוץ ואפילו לא לקשרים כלכליים בינלאומיים . ואכן , רוב החוקרים של סין בת זמננו תולים את המהפך במעמדה של סין , הן כלפי פנים והן כלפי חוץ , ברפורמות מרחיקות הלכת שהתחוללו בסין אחרי מאו . אין כל ספק שסין אחרי מאו עברה מהפך דרמטי אשר , חרף המשכיות השלטון של המפלגה הקומוניסטית הסינית ( להבדיל ממה שהתרחש בברית - המועצות ובארצות מזרח אירופה ) , שינה לחלוטין את אופיה . אלא שחלק נכבד משינוי זה , אולי המכריע , היה קשור דווקא לחשיפה שלה לזירה הבינלאומית ולמעורבות שלה במערכת הגלובלית . רפורמות וניסיונות לרפורמה כבר היו בסין בעבר , הן בסין הטרום - מודרנית ואפילו בסין של מאו , כך שהרפורמות בסין שאחרי מאו , חרף המשמעויות מרחיקות הלכת שלהן , כשלעצמן אינן חידוש . החידוש חסר התקדים במהפך הסיני מאז סוף שנות השבעים של המאה הקודמת הוא ביחסי החוץ שלה שלא היו כמותם בתולדותיה . מעולם לא הייתה סין – הן כקיסרות שנמשכה 1 , 132 שנים , הן כרפובליקה שנמשכה כ - 37 שנים , הן כרפובליקה עממית שנמשכה קצת פחות משלושים שנה – משולבת עד כדי כך במערכת הבינלאומית . השתלבות זו הייתה כרוכה הן בשינוי כמותי והן בשינוי איכותי . סין מקיימת היום יחסים דיפלומטיים עם 173 מדינות , יותר מאשר אי פעם ( בסוף שנות השישים של המאה הקודמת , עשרים שנה לאחר כינונה של הרפובליקה העממית הסינית , רק 53 מדינות קיימו יחסים דיפלומטיים עם סין ) . סין גם חברה היום
|
|