|
|
Page:13
אכן עלולה להוביל להנחה שתרגום המסה לעברית מכוון לקשור אותה לשובלו של הפולמוס שהתעורר בדור האחרון ; הפולמוס על השאלה האם האוריינטליזם המערב אירופי יצר במתכוון את הדיוקן השלילי של הערבים ושל האסלאם , כפי שהוא רווח בתרבות המערב . לדעת אדוארד סעיד , רנאן היה מי שחיבר את האוריינט המדומה עם דיסציפלינות המחקר החדשות , ובראשן הפילולוגיה , ובכך העניק לדעות הקדומות של האוריינטליזם – לחקר המזרח הערבי מוסלמי – סמכות ונראות . ואשר לגולדציהר , אותו מתאר סעיד כמלומד גרמני , ומסתפק בהערת אגב שנמנה עם אותם אוריינטליסטים מלומדים שבעיניהם האסלאם הוא " סינתזה תרבותית " ותו לא . לפי סעיד , גולדציהר כתב אומנם על היחס הסובלני של האסלאם לדתות אחרות , אבל ההערכה החיובית הזאת שלו " קועקעה בגלל סלידתו מהאנתרופורמיזם של הנביא מוחמד ומהתיאולוגיה והמשפט החיצוניים מדי exterior ) – ) של האסלאם " . בעיני המחברת המצרייה ד " ר עאישה עבד אלרחמאן , הנודעת בשם העט שלה בנת אלשאטי , גולדציהר הוא לא פחות מאויב האסלאם , ובעיניה דעותיו הן " מסכת של שקרים " . כמה רחוקים הדברים האלה , השטחיים מצד אחד , והנלוזים מצד אחר , מהימים שבהם הציע לו ( ב - 1908 ) האמיר פואד , יורש העצר המצרי , להרצות באוניברסיטה החדשה בקהיר , הצעה שגולדציהר דחה . וכן רחוקים מהדברים שכתב הסופר המצרי טה חוסיין על התרגום לערבית של ספרו של גולדציהר הרצאות על האסלאם : " אין ספק כי המשכילים הערבים שיקראו את הספר הזה לא רק ימצאו בקריאתו תענוג ועונג , 25 סעיד , אוריינטליזם , עמ ' . 32 - 11 26 שם , עמ ' , 134 - 114 יוזכר כאן המאמר של ברנרד לואיס " שאלת המזרחנות " , בתוך : עלי היסטוריה : מחקרים , עמ ' . 262 - 249 27 שם , עמ ' , 98 ו - . 186 - 185 סעיד מתכוון לספרו של גולדציהר Vorlesungen uber den , Islam היידלברג , . 1910 הספר תורגם לערבית ; תאריח ' אלתט › ר אלעקדי ואלשערי פי אלדיאנה אלסלאמיה ( אמונה והלכה באסלאם : תולדות התפתחות הדוגמטית ההלכתית בדת האסלאם , קהיר , , ( 1947 עם הקדמה של טה חוסיין , יחד עם חיבורו משנת 1916 על היחס של האורתודוכסיה האסלאמית המוקדמת לפילוסופיה היוונית ( Stellung der alten . ( islamischen Ortodoxie zu antiken Wissenscaften על תרגומו לעברית ראו בהמשך . 28 בתוך : מק ברינר , " סופרת מצרית אנטי - מזרחנית " , בתוך : לצרוס - יפה ( עורכת ) , סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות , עמ ' . 265 - 247 היא גם דוחה את " רעיון השמיות " , שלפיו ליהודים ולערבים מוצא משותף ומתארת אותו כ " צל יהודי נתעב [ ה ] מעיב על מוצאנו " .
|
|