|
|
Page:13
בין היתר משום שנראה שהרוב הגדול של שומעי הרב לא התייחסו מלכתחילה לדבריו כנבואה או כהבטחה שמימית שהרב אחראי לקיומה , אלא יותר כביטוי שנועד לחיזוק האמונה . אבל משבר אחר כן אירע : הניסיון הציבורי של המתיישבים ביש "ע הראה להם שלרוב הם מצליחים בכל מאבקיהם , גם במאבקים שנראו מלכתחילה בלתי אפשריים . משום כך הייתה בקרב רבים מהם ציפייה פוליטית ריאלית , ולא ציפייה משיחית , שהמאבק יצליח גם הפעם . משלא קרה כך , לא האמונה הדתית נפגעה אלא האמון בסמכות של המנהיגות האנושית : בראש וראשונה , הסמכות הפוליטית — זו של מועצת יש "ע והמנהיגות הפוליטית הוותיקה . מועצת יש " ע אפילו הואשמה על ידי רבים וטובים בבגידה במאבק ; בהעדפת הקשרים ארוכי השנים עם השלטונות ( שמפעל ההתיישבות אכן זקוק להם לקיומו היום – יומי ) על פני עימות חזיתי וטוטלי . כך למשל טען יואל אליצור , מוותיקי היישוב עפרה ( ואחיו של אורי אליצור , מראשי הנהגת יש " ע לדורותיה ) : " אילולא היתה לנו בתשס "ה מועצת יש " ע , התוצאות בוודאי לא היו יותר גרועות , אולי יותר טובות " . ואם מתיישב ותיק כיואל אליצור סבור כך , בקרב הצעירים בוודאי רווחת הרגשה דומה . מאז ועד היום לא הצליחה מועצת יש " ע להחזיר לעצמה את מעמד – העל שהיא נהנתה ממנו קודם להתנתקות . אם בעבר , בצד מעמדה כנציגה פוליטית מובהקת , הייתה לה גם סמכות מוסרית , אחרי ההתנתקות סמכות זו התפוגגה . ציבור המתיישבים הלך והתפצל מבחינת נכונותו לראות במועצה סמכות – על המכוונת את דרכו . ברוח דומה נפגע גם מעמד הרבנים . כאמור , לאו דווקא בגלל כישלון נבואת " היה לא תהיה " , אלא בשל היותם חלק ממערך הסמכויות הממוסד שכשל ב " סיפוק הסחורה " . אך טבעי הוא שמקרב רבני היישובים בגוש קטיף רק שניים נותרו היום בתפקידיהם . כלומר , רוב הקהילות לא רק שהתפצלו בתוכן , אלא שברוב המקרים בשום פלג לא נשמר מעמדו של הרב שכיהן בו לפני ההתנתקות . 18 יואל אליצור , ' " קיץ תשס " ה : מועצת יש " ע אינה עונה " , נקודה 295 ( נובמבר , ( 2006 עמ ' . 19 - 18 19 כך שמעתי מהרב יונה גודמן , שעסק בכל העשור האחרון בסיוע למפוני רצועת עזה .
|
|