sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:יג

בני אדם הם יצורים חברתיים במובן רדיקלי יותר מכל חיה אחרת משום שאין הם מגיעים להשלמת " אנושיותם " מחוץ לחברה . חיים אנושיים " ובים " אינם מושגים בלי חברה אנושית . אבל החברתיות כשהיא לעצמה אינה עושה את האדם ל " חיה פולי ית " . שנית , האדם הוא יצור רציונלי ולפיכך יש לו מרחב של חלופות שאין לשום יצור אחר . בתורת יצורים רציונליים בני אדם מסוגלים לרפלקסיה , והם מונחים בפעילותם על ידי הבנה של מה שהם רוצים או מה שראוי לעשותו . במילים אחרות , הם מונחים על ידי ערכים והם מודעים באופן כלשהו לקיומם של ריסונים מקודשים , כלומר שלא הכול מותר . אולם השל ון העצמי של היחיד זקוק לשם השלמתו לכפייה של החוק הכללי , ואת החוק צריך להפעיל בדרך שעולה בקנה אחד עם כבוד האדם כיצור רציונלי . הקלסיקנים ראו את החיים הפולי יים מוסריים לאור תכליתו של האדם ולא לאור " המצב ה בעי " , במובנו של הובס למשל . לדידם הפעילות הפולי ית מכוונת בראש ובראשונה ל יפוח המידות ה ובות של האדם ולא ל יפוח חירותו האישית או להגנה על בי חונו האישי דווקא . בקצרה , " העיר " ה ובה היא זו ש " הפולי יאה " שלה מכוונת להשלמתו החברתית והרציונלית של האדם . " הפולי יאה " , כלומר המש ר , היא לדעת הקלסיקנים התופעה המרכזית של החיים הפולי יים . המש ר , במובנו הרחב , הוא לא רק צורת של ון , אלא גם דרך החיים של החברה , סגנון חייה , עמה המוסרי ורוח חוקיה . המש ר קובע ומ פח אורח חיים יותר מכל גורם אחר לבד מן ה בע האנושי עצמו . כל מש ר מ פח דירוג מוסרי של ה יפוסים האנושיים וקובע את מידת שותפותם בשל ון ובסמכות האזרחית . גורלו של המש ר מותנה בבול ות של יפוסים אנושיים מסוימים . המייצגים המובהקים שלו הם אלה שזוכים למרב ההערכה והפרסום ונחשבים ל יפוסים הסמכותיים ביותר . במוקד ביקורתו של ש ראוס על הדמוקר יה הליברלית עמדה דמות האדם הצומחת על קרקעה , וליתר דיוק על קרקע תרבות ההמונים המודרנית כפי שהכיר אותה בארצות הברית . במסורת האמריקנית המקורית היתה חשיבות מרכזית לרעיון בריאת האדם בצלם אלוהים כמקור לכבודו ולחירותו של האדם . הבסיס העליון של המוסר נחשב לדתי : האנושות היא אחדות של הומוגניות עם ה רוגניות . הבעיה היא שהמגמות ה בועות בתרבות ובחברה המודרנית מוליכות לקונפורמיות ולהיעלמות השוני . חברת ההמונים מונחית על ידי תקשורת המונית . למדיה ולפרסומת יש חלק מכריע בתהליך הזה : היא מב לת את כל ההבדלים ה בעיים בין בני האדם . גם לשל ונו של המדע – הגורם היחידי שיש לו סמכות עליונה בעיני האדם המודרני שאינו מכיר בשום סמכות שמעליו – יש חלק בתהליך הזה . המדע אמנם משחרר מדעות קדומות , אבל הוא גם מ פח קונפורמיות . פירושו של דבר הש חה ושל ון של הבינוניות . זה " האדם האחרון " שחזה ני שה בספרו " כה אמר זרתוס רא " . הפרדוקס הוא אפוא שחברה אינדיבידואליס ית , שמסורה על פי עקרונותיה ל יפוח היחיד ביחידותו , מוליכה לקונפורמיזם . 6 השוו צוקר , עמ ' . 193 - 192

מוסד ביאליק

מכון ליאו בק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help