|
|
Page:ז
פתח דבר הספר המוגש כאן לקורא הוא עוד מבחר של מאמרים או מסות מאת ליאו שטראוס שנקבצו מכתביו . רוב המאמרים היו במקורם הרצאות בפני ציבור . החוט הרעיוני המחבר ביניהם הוא הזיקה שבין אופיו של משטר החיים – ה " פוליטיאה " בלשונו של שטראוס – בדמוקרטיה הליברלית המודרנית ובין הפרובלמטיקה – או " המשבר " בלשונו של שטראוס – שאליה נקלעה ההגות היהודית המודרנית . היקף מחקריו של שטראוס בתולדות הפילוסופיה הכללית גדול הרבה יותר מזה של מחקריו היהודיים , אבל אין הדבר מעיד על מיעוט חשיבותם של אלה היהודיים . אין בכתביו הפרדה מוחלטת בין מחקרים " יהודיים " למחקרים כלליים , כמו שיש למשל בכתביו של פילוסוף יהודי אחר בן הדור האחרון – עמנואל לוינס . למחקריו הפילוסופיים הכלליים של שטראוס יש נגיעה ברורה בענייני היהדות , ואי אפשר להפריד מהם את השקפותיו על היהדות . ולכן המאמרים המובאים בספר זה חלקם עוסקים בסוגיות פילוסופיות כלליות , וחלקם – בסוגיות ספציפיות יותר , שנוגעות במישרין בהגות היהודית . הנושא הגדול המצוי בתשתית כל כתביו של שטראוס הוא משבר המודרניות שממנו ובו הוא משבר של היהדות . לפיכך ביקורת המחשבה המודרנית לאורה של המחשבה הקדם מודרנית היא , לדידו , תנאי הכרחי לשיקום מעמדה של הפילוסופיה כחיפוש אחר האמת , ובד בבד גם לשיקום מעמדה של היהדות . מגמת הספר היא אפוא להבליט מצד אחד את עיקרי ביקורתו הפילוסופית של שטראוס על המשטר הליברלי המודרני , ובייחוד על זרמי ההגות הרווחים בו ומעצבים אותו , ומצד אחר את הקשיים והאתגרים שהליברליזם המודרני מעמיד בפני המחשבה היהודית . בהקדמה לספרו , Liberalism – Ancient and Modern שבו הוא בוחן באופן ביקורתי את הליברליזם המודרני , מציג שטראוס בייחוד בפני הקורא היהודי כמה שאלות למחשבה בנוגע לקשר שבין הליברליזם ליהדות . הוא אינו נותן תשובות לשאלות הללו . מטרתו לעורר את הקורא היהודי לחשוב על " המצב היהודי " בחברה הליברלית . רוב מכריע של היהודים קידם בברכה את המשטר שנתן להם שוויון זכויות מלא . שטראוס טען שחייבים לראות גם את ההשפעות השליליות של המשטר על המחשבה ועל החיים היהודיים כדי שיהיה אפשר להתמודד עמהן . הפגישה האמתית עם כתביו של שטראוס , כמו שכתב אירוינג קריסטול ( , ( Kristol עלולה לחולל אצל סטודנט מתחיל , שהתחנך על ברכי המודרנה , זעזוע רוחני אינטלקטואלי
|
|
|