|
|
Page:14
מותר לשאת את קרובותיה , בתה ואחותה ואמה , שלא אסרה תורה קרובות האשה אלא אם נתקדשה לו ) . האונס והמפתה על הנשואה חייב ( האונס או המפתה את קרובות אשתו האסורות עליו משום אשתו חייב בעונש האמור בהן ) . נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו , אנוסת בנו ומפותת בנו״ ( אף על פי שאשת אביו ואשת בנו אסורות עליו ) . נמצא , שהנישואין הם המביאים לאיסור . שתי מערכות אלה של זכויות וחובות , האחת בממון והשנייה באיסור , ניכר שהן נפרדות ושונות זו מזו בעניין שבו שתיהן קיימות זו בצד זו , בעניין זכות של רבו של עבד כנעני בגופו . לרבו של העבד יש זכות ממון בגופו , להעבידו כרצונו ולהעביר את זכות הממון שבו לאדם אחר . אבל נוסף לזכות זו יש בקניין עבד כנעני גם זכות שמחייבת את העבד בקיום מצוות כאשה , והוא נכנס בכך תחת כנפי השכינה , והמשחרר עבד כנעני עושה אותו בשחרור זה כישראל גמור החייב בכל המצוות והמותר גם בישראלית בת חורין . נמצא שיש בגופו של העבד גם קניין של איסור ועונשים לרבו . וזה לשון הרמב״ן בחידושיו : ״ששני קנינין יש בעבד : אחד , קנין ממון , דחייב למעשה ידיו . ואחד , קנין הגוף שהוא איסור דומיא דקנין אישות , דלא פקע אלא בגיטא דחירותא , אף על גב דפקע קנין ממון שבו , כגון שהפקירו או שנתיאש ממנו״ . ולהלן שם : ״בעבד שני קניינים יש בו , אחד קנין ממון ואחד קנין שאינו אלא אסורא בעלמא דומיא דקנין אישות״ . וזהו שאמר אמימר בגיטין ( מ ע " א , ועיין רש״י שם לט סוף ע״א ) : ״המפקיר עבדו , אותו עבד אין לו תקנה . מאי טעמא ? גופיה לא קני ליה , איסורא הוא דאיכא גביה , ואיסורא לא מצי מקני ליה״ . מטעם זה , אם כתב לאשה בגיטה ( גיטין פה ע " ב ) : ״הרי את בת חורין , לא אמר ולא כלום״ . והטעם , ״דלא שייך בגירושין לשון חירות , דבת חורין היא קודם לכן״ ( רש״י ) . וכן אומר שם רבינא : ״ומה עבדא דקני ליה גופיה , כי אמר ליה : הרי את לעצמך , קני גופיה , אשה דלא 15 גיטין לח ע " ב ד״ה גופיה לא קדיש . וכן קידושין טז ע " א ד״ה זאת אומרת . ועיין ריטב״א קידושין כב ע " ב ד״ה ואפשר עוד לומר .
|
|