|
|
Page:8
ר׳ אברהם אבן עזרא בספרו יסוד מורא ( שער ח ) : ״ומשה אדוננו ע״ה אמר על כל המצוות ( דברים ד , ו ) : רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה , ואם אין להם טעמים שנוכל לדעת מה טיבם , איך יאמרו העמים שהם חוקים צדיקים ואנחנו השומרים אותם חכמים ? " והרמב״ן כתב בספר הזכות ( גיטין עו ע״א ) : ״שדיני ממונות אין לתלותן בגזירות הכתוב אלא דברים שהדעת נוטה לדין הם״ . כשם שבמחקרים הקודמים לא נידונו עניינים שבמוסר , מצווה ולפנים משורת הדין , הנוגעים לכל יחיד לעצמו , לפי מידותיו המיוחדות לו , לפי שאלה דברי אגדה , אלא כללי הלכה בלבד המוטלים על כל אדם מישראל , אף מחקר זה אינו דן ביסודות נפשיים , מוסריים , וחובות הלבבות , כגון כיצד צריכים האב והאם לגדל ולחנך את ילדיהם לפי דרכם , או כיצד צריכים הבנים לכבד את אביהם ואת אמם לפי מידתם . וכן אין המחקר דן ביסודות החברתיים והכלכליים של דיני הנישואין שמובאים לפעמים בתלמודים ובמדרשים , שאף הם בדרך כלל דברי אגדה , אלא המחקר דן בהלכה בלבד המתבארת במשנה ובתלמוד , ומחייבת כל אדם בכל זמן ובכל מציאות , והיא הכלי הנותן צורה לכל הדברים הללו שבתוכו . ומתוך הנימוקים והטעמים של ההלכות שנתבארו כאן יש להעלות כיצד צריכים הדינים ועיקרי ההתנהגות העתיקים לעצב ולשפר כל מציאות חדשה ומצב דברים חדש . נחתם ביום כ " ג באלול תשס״ח , יום השנה השלישי לפטירת אשתי פליאה שרה בת ר ' יצחק הלוי , תנצב " ה .
|
|
|