|
|
Page:6
ארצות הברית . בין שני הצדדים – קובה ואמריקה – מתנוססת המילה " עתיד " , המציינת , לדברי האמנית , את ההכרח לפתור ולהסדיר את חוסר התקשורת המתמשך בין שתי המדינות . עבודתה של רמוס מתמקדת בשני תחומים עיקריים : וידיאו וציור , בשניהם היא ממזגת דמויות , נושאים ומונחים מתחומי הפילוסופיה , המיתולוגיה היוונית , המציאות והדמיון . עבודות הווידיאו מן התקופה האחרונה עוסקות בייצוג דמיוני של עולם ימי ומשלבות אקווריומים מלאים במים , בחול ועוד ליצירת תחושה של אי תת - מימי , מעין בועה שבה רוחש עולם חדש ומלאכותי , המדגיש את אי -היכולת לשנות את מציאות הקיום האנושי . תחושת החירות חשובה לכל אמן ועל אחת כמה וכמה לאמנים הקובניים , ששנים רבות חשו כלואים ומבודדים באי שלהם . רמוס ערה לבעיות החברתיות-פוליטיות , שמהן סובלים אזרחי קובה , ובעבודותיה משתקפת נימה של ביקורת על היבדלותה של קובה מן העולם המערבי ובמיוחד – מן השכנה הקרובה , ארצות הברית . " עבורי " , היא מעידה , " עבודת האמנות מהווה דרך לתקשר עם כל בני האדם ועם העתיד . באמצעות עבודותיי אני מנסה להמחיש את חשיבות העולם , שאליו אני שייכת . עבודתי היא בבחינת הרהור במציאות הייחודית של ארצי . לעתים קרובות אני עושה שימוש בדיוקן עצמי כדי לחשוב על עצם ההשתייכות לאי , שבו ההיסטוריה הקולקטיבית והגורל האישי קשורים זה לזה באופן הדוק " ; כך , למשל , בתחריט נרקיס ( 2012 ) מן הסדרה המיתולוגית . ✦ סנדרה רמוס , טיילת , , 2006 אקריליק על בד , 150 ש 203 n ó Sandra Ramos , Malec Esplanade ( , 2006 , acrylic on ( canvas , 150 ש 203
|
|