|
|
Page:14
הדרמה התלמודית העולם הדתי של החכמים יוצרי הסיפורים הוא עולם רדיקלי . עולם שנוסד לאחר חורבן הבית , ביבנה , שבה הוקמה תרבות רבנית על הריסות המקדש והכהונה . עבור חכמי התלמוד , המרת הקורבנות בתפילה היתה מעשה מהפכני וחדשני , וכך גם ביזור הפולחן מידי המעמד הכוהני והעברתו לידי כל יהודי ( גבר בוגר ) בר - דעת . לימוד התורה שקיבל מעמד של מעשה דתי , הגמיש את תפיסת הפולחן הריכוזי , הנייח , ויצר יהדות ניידת : באין מקדש בירושלים , בכל מקום שבו קיימת קהילת לימוד ותפילה יש מקדש - מעט . העולם נפתח , ודף הלימוד הוא מפת הגיאוגרפיה היהודית החדשה . חכמים הם מנהיגי הרוח . עולמם הרוחני מכיל מתחים עמוקים ומורכב מההתנסות בהתמודדותו של כל אדם עם המתחים הללו . זוהי עבורם פסגת המעשה הדתי , זו העלילה הספרותית . בחינת מהותם של המתחים היסודיים הלל ו , המופיעים ביצירתם של חכמי התלמוד , מגלה רשת משמעויות שבאמצעותן ניתן להכיר מעט את הלוך מחשבתם . אלה הם סיפורים של התפכחות . הם מלמדים שהחיים מתנהלים בשגרה וכשמגיע הרגע הדרמטי הנדיר הוא בדרך כלל מוחמץ , משום שקשה לזהות אותו , וגם אם מזהים - קשה לעמוד בתביעה שהו א מציג . הם מתאפיינים בתיאור כן וישר של קוצר יד , של החטאה ושל טעות . גיבורי הסיפור שונים מאוד מגיבורי הדרמה הקלאסית . הם אינם יפי תואר במיוחד , אינם חזקים במיוחד ואינם מעפילים לרמה המוסרית שהם שואפים אליה . המספר אינו אורב לרגע הקתרזיס של גבורה , גדולה , או ניצחון מדהים , אלא לתנועה הנפשית הזעירה , שלא פעם מופיעה דווקא לאחר שברון לב , פגיעה באגו , כישלון - תנועה של אמת , של אותנטיות , של שיבה למקום האנושי היסודי . שם , אם בכלל , מתרחש הנס התלמודי . סיפור מקראי וסיפור תלמודי המקרא , שאותו ידעו חכמים בעל - פה על בוריו , היה מרכיב יסודי בשפתם , מצוי על לשונם ונוכח ביצירה הספרותית שלהם , לעתים כמקור
|
|