|
|
Page:9
רק ייצוג שגוי של המציאות , אלא גם מילאה וממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב אותה מציאות ושעתוקה . תיאורי " היבשת השחורה " נעוצים עמוק בשורש ההדרה המתמשכת של אפריקה והאפריקאים . בבואנו לגבש לעצמנו ייצוגים של " אפריקה " , אנו מודעים כל העת לדימויים המעוותים שברצוננו לתקן . המחקר והכתיבה שלנו נועדו לשמש חלופה להכללות ולדעות הקדומות המושרשות על אודותיה . אך אנו גם מודעים היטב לכך שההיבט המסוכן ביותר בשיח העכשווי על אפריקה הוא חוסר שיח . במקום ריבוי של דימויים שליליים , אנו סבורים כי דווקא העדרה החריף של אפריקה מהתודעה הציבורית שמחוץ ליבשת מהווה את האיום החמור ביותר על היבשת . בימינו , כמעט שאין לאפריקה ולאפריקאים נוכחות על עמודי העיתונים ומסכי המחשב שלנו , בתוכניות הלימוד , בספריות ובמוזיאונים . האמת המרה היא שמציאויות היבשת כמעט שאינן מובאות לידיעתנו כלל . השתיקה הזו מהדהדת בעוצמה רבה יותר מכל סטריאוטיפ , והריק הזה הוא שעיצב במובן הבסיסי ביותר את יחסיה של אפריקה עם יתר העולם בעשורים האחרונים . כפי שכתבה סוזן ג ' ורג ' על מקומה של אפריקה במערכות העולמיות של זמננו , " ניתן כמעט לשמוע כיצד אפריקה שמדרום לסהרה מחליקה ונופלת מעל מפת העולם " ( . ( George , 1993 : 9 כמלומדים השוקדים על הבניית הידע אודות אפריקה , אנו מודעים אפוא היטב לתפקיד המרכזי שמילאו תּאוריה השליליים של היבשת כמו גם ההיעדר המוחלט של ייצוגיה בשעבודה לאורך השנים . מתוך הכרה בכוחו של הדימוי לעצב מציאות פוליטית , אנו טוענים שכינון מערכת יחסים מאוזנת וצודקת יותר מותנה בייצור ידע שמייצג אך גם מדמיין חלופות אפשריות . בדיוק כשם שהבניות היסטוריות של " אפריקה " שירתו את תכלית הכיבוש והניצול , הבניות חדשות בכוחן להעצים ולשחרר . נשגה בפשטנות יתרה כמו גם בחוסר דיוק אם נשלה עצמנו שצריך פשוט להחליף את הדימויים השליליים בחיוביים . החתירה לידע שיכול להשכיל ולהעצים אין פירושה טיפוח דימוי אידיאליסטי של אפריקה המתעלם מהמציאויות הקשות של ההווה והעבר . להגות רומנטית שכזו יש תקדימים במאבקים הלאומיים האנטי קולוניאליים של המאה שעברה . בין אם בדמות תנועת הכושיות ( gritude é N ) או תנועות של לאומיות תרבותית ופוליטית , תיאורים אידיליים של הווה היבשת ועברה , הניבו בסופו של דבר השתקה מסוג חדש .
|
|
|